קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני כבר אגיד שחלק מהדברים אומר בשפה שרלוונטית למרבית האנשים שהחוק הזה נוגע להם, שהם כמובן אזרחי ארצות הברית או אזרחי ישראל ואזרחי ארצות הברית. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 246) (פטור מדמי ביטוח בעד הכנסה שמקורה מחוץ לישראל), התשפ"ד–2024, היא הצעת חוק שחברי כנסת מכל סיעות הבית ניסו להעביר לדעתי כבר ארבע או חמש כנסות, וכל פעם היא נעצרה ולא התקדמה. זו הצעת חוק שמביאה בשורה גדולה מאוד. יושב פה – אני חושב שדיברתי איתו על זה גם במהלך הכנסת הקודמת – שר הרווחה הקודם מאיר כהן, שגם הוא הביע בזמנו את התמיכה – –
– – ופשוט לא היה סיפק בידנו אז להעביר אותה בטרומית.
מדובר בהצעת חוק שנועדה לפתור עיוות גדול מאוד. בין מדינת ישראל למרבית מדינות העולם הרלוונטיות, נקרא לזה כך, יש הסכם או אמנה לעניין ביטוח לאומי, כדי לוודא שאין כפל ביטוח לאומי. אם אדם הוא אזרח של שתי המדינות, או שהוא גר במדינה האחת ועובד במדינה האחרת, וההכנסה שלו חייבת בביטוח לאומי באחת מהמדינות, הוא לא צריך לשלם פעמיים. למען האמת, יש בזה גם היגיון, כי בסופו של דבר הוא גם לא מקבל פעמיים. קצבת זקנה – כל בן אדם הוא זקן פעם אחת, הוא לא זקן פעמיים. כל בן אדם שמקבל גם דמי לידה, כמובן גם מילואים – פעם אחת. הוא לא מבוטח פעמיים.
כל הדברים הללו שהם קצבאות של ביטוח לאומי, בוודאי ובוודאי הקצבה המרכזית של ביטוח לאומי שהיא אובדן כושר העבודה או קצבאות הנכות, הדברים הללו בסופו של דבר לכל אדם יש רק פעם אחת.
מניעת הכפל היא הגיונית, ויש מנגנוני התחשבנות בין המדינות, בינן לבין עצמן כדי לוודא שכל הכסף מגיע ליעדו. בין ישראל לארצות הברית, שלמעשה זו המדינה – אני אומר את זה בלי לשבת עם היד על הנתונים, אבל לדעתי מדינת ישראל היא אחד הריכוזים הגדולים אם לא הריכוז הגדול ביותר של אזרחי ארצות הברית מחוץ לארצות הברית, וארצות הברית היא אחד הריכוזים הגדולים אם לא הריכוז הגדול ביותר של אזרחי ישראל מחוץ לישראל. אין אמנה מהרבה סיבות, אגב, בין היתר בגלל זה; בגלל המספרים הגדולים ההתחשבנות תהפוך להיות מאוד מאוד מורכבת, ולכן מאוד מאוד קשה לעשות אמנה בין ישראל לארצות הברית. התוצאה של הדבר הזה היא שמי שעשה עלייה מארצות הברית ויש לו אזרחות אמריקאית, או שהוא בתהליכי עלייה והוא בינתיים עובד חלק מהזמן פה וחלק מהזמן שם, או שהוא עשה עלייה לגמרי והעבודה הקודמת שלו משלמת לו בארצות הברית, יש הרבה אנשים שנמצאים על הקו – רופאים, מרצים, עורכי דין וגם במשרות אחרות – –
והם מתבססים על ההכנסה הזאת. בוודאי. – – אז הם משלמים פעמיים. זאת אומרת, אותה הכנסה, הם משלמים עליה ביטוח לאומי אמריקאי, ואז היא מגיעה לארץ ואז הביטוח הלאומי הישראלי אומר להם: אתם תושבי ישראל, אתם בעלייה, אתם תושבי ישראל, אני מחייב אתכם בביטוח לאומי, בשיעור שיכול להגיע גם ל-16% ו-17%, על כל ההכנסה, כולל על מה ששילמתם בארצות הברית ביטוח לאומי ומס הכנסה והכול. זאת אומרת, יוצא מצב שלפעמים הם מגיעים לאחוז מס שולי של 70% על ההכנסה שלהם מארצות הברית. זה דבר שאין לו מקום. אז בכפל מס יש – לא משלמים מס פעמיים, יש אמנה לכפל מס – אבל לביטוח לאומי אין. התוצאה של זה היא שאנשים או שלא עושים עלייה, שזו בעיה אחת; או שהם עושים עלייה ומרוויחים פחות ואז מדינת ישראל מרוויחה פחות, כי בסופו של דבר ההכנסה הזאת – אנחנו רוצים שאנשים שעושים עלייה ירוויחו. יש גם אנשים שהם אזרחי ישראל והם גם אזרחים אמריקאים שמציעים להם עבודה בארצות הברית, והם עושים את החשבון: ואללה, הייתי יכול עכשיו להוסיף לתא המשפחתי שלי עוד 5,000 שקל, עוד 10,000 שקל בחודש, אבל אם כל מה שיצא לי מזה זה רק 30% בסוף זה לא שווה, ואז גם נמנעים להגדיל את ההכנסה שלהם.
כל הדברים הללו ביחד מייצרים עוול, בייחוד כאשר משווים את זה לעומת מה שקורה עם אותו אדם שעשה עלייה מלונדון או מצרפת או ממדינה אחרת שבה יש הכפל הזה, ואז אנחנו גם מייצרים אפליה קשה.
הצעת החוק הזאת, שהצעתי בכנסת הזאת, הצעתי אותה גם בכנסת הקודמת. בכנסת הזאת הצטרפו והגישו הצעות חוק מטעמם גם שרן השכל ומירב בן ארי וכמובן חבר מפלגתי היקר אוהד טל. הם הצטרפו והגישו הצעות חוק באותו נוסח. הצעת החוק הזאת קובעת שבחוק הביטוח הלאומי יבוא שהכנסה שמקורה בעבודה מחוץ לישראל ומשולמים בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה אחרת, למעט מי שנשלח מטעם מעסיקו הישראלי – – –
אלה הצעות חוק טרומיות, הן כולן אוחדו בוועדה. היו ארבע הצעות חוק טרומיות מכנסות קודמות – – –
כן, כולן באותו נוסח. זו הצעת חוק שגם אני, למעשה, קיבלתי אותה כחבר כנסת חדש, קיבלתי אותה כירושה מחברי כנסת שכבר לא בכנסת שהגישו את זה בכנסות שלפניי, שאמרו: תראה מה אתה עושה כדי לקדם את זה. מיכל וונש קוטלר ויהודה גליק, ויכול להיות שהיו עוד מציעים. זו הצעת חוק שמנסים להעביר אותה כבר הרבה מאוד זמן.
ארגון נפש בנפש, שאיתו גם נפגשתי לפני שהתחלתי לקדם את החקיקה הזאת בכנסת הקודמת, הראה לי תחשיב שכל עולה מארצות הברית בממוצע תורם לכלכלת ישראל, ואנחנו יודעים מה – תורם לכלכלה ותורם בכסף, סכומים מאוד גדולים. מספיק שמעט מאוד עולים יתלבטו וידחו את העלייה שלהם בכמה שנים – שזה מה שקורה אצל בעלי מקצועות חופשיים, הם דוחים את העלייה שלהם לפנסיה, ואז במקום שהם יבואו לארץ בזמן שהם עובדים ומרוויחים ויכולים לתרום לכלכלה ולכול, הם דוחים את העלייה שלהם – כולם נפגעים מזה. ולכן קיבלנו להצעת החוק הזאת תמיכה מקיר לקיר וסיוע רב.
אני רוצה להודות לביטוח הלאומי ואני רוצה להודות גם לשרים, כמובן לשר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, שקיבל על עצמו – ותכף יודיע השר המשיב על התמיכה של הממשלה בהצעת החוק ובעלות התקציבית שלה; גם לשר העבודה, שגם הוא נתן את הסכמתו בעקבות הביטוח הלאומי שתומך בזה. כמו שאמרתי, הדבר הזה הוא כבר ארוך שנים, גם מאיר עוד זוכר ששיגעתי אותו על זה בכנסת הקודמת.
שנייה אחת. לכן אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק.
אני אומר עוד משפט אחד באנגלית, כי כאמור רוב האנשים שהצעת החוק נוגעת להם יבינו את זה יותר טוב בשפה האנגלית. אני רוצה לברך את חברי דייוויד שנמצא פה ביציע, שגם צופה בנו.
This legislation will solve a major problem that blocks many many people from making Aliyah to Israel. The situation today in Israel is that the person that makes Aliyah from the United States – not from France, not from England, but from the United States specifically – and works in the U.S. will pay double social security, will pay social security on his income in the U.S. and double in Israel.
That prevents many many people from making Aliyah. That prevents many many who made Aliyah from keep working on both sides of the ocean, because the actual tax that they will pay on their income from the U.S. can reach up to 70% of the income.
This legislation will exempt any foreign income that is being paid for on social security, for example, from the United States – that's the main example – will not be charged double by the Israeli social security, and this will make a lot of people – and David, hopefully, you too – soon will make Aliyah to Israel and be able to work and to participate in the Zionist project, which is the state of Israel.
We know that today many many people in the U.S. are thinking about Aliyah, many of them because they want to come and support Israel, many of them because they are Zionists' Many of them, sadly, because we see the rising antisemitism, and we want the state of Israel to be open for them and as welcoming as possible.
So I will be very happy and this legislation was supported from both sides of the isle, and I have to mention – I have mentioned in Hebrew, but I will mention also in English – Member of Knesset Sharren Haskel, member of Knesset Ohad Tal, and member of Knesset Meirav Ben-Ari, who said that she really wanted to be here today, but she is now in the south, showing representatives from the EU what happened on October 7th, and it was very important. But she was a major power behind pushing this legislation and bringing it here to the Knesset.
1,338 מילים של שמחה רוטמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.