קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אני רוצה לדבר כתושבת הגליל. אני מבקשת לתת קול לתושבי הצפון, אלה שנעקרו מהבתים לפני ארבעה חודשים בגלל איומי חיזבאללה מלבנון. אלפי משפחות מצאו עצמן פליטות בארצן שלהן. הן פוזרו לכל עבר, מנותקות מהקהילות שהן בנו במשך שנים ארוכות; קהילות שהתגבשו סביב הערכים של עזרה הדדית, תמיכה ושייכות; קהילות שבנו יחד בתי כנסת, בתי ספר, מרכזי תרבות ופנאי. עתה כל זה התפרק והתפזר במכה אחת.
אתמול קראתי את סיפורה של יפעת, אם חד-הורית ממושב בצת.
יפעת סיפרה שבמשך כל התקופה מאז שפונתה, היא ביקרה בביתה. מה היא ראתה? מאז שפרצה המלחמה היא גילתה שעכברים אכלו את כל הרהיטים והבגדים שלה ושל ילדיה. כל מה שהיא בנתה בעמל רב, במשך שנים רבות, חרב בלילה אחד. 120 ימים חלפו מאז הפינוי, ועדיין אין אופק לשוב הביתה.
מתוך אלפי המפונים ממועצה אזורית מטה אשר רק מאות בודדות חזרו ליישובים עד כה. שאר המשפחות עדיין מפוזרות ברחבי הארץ, כפליטים. למרות המאמצים הרבים שמשקיעה המועצה האזורית לשקם את המפונים בבתי מלון בסביבה, לשמר לפחות חלק מהקהילה, רבים מהמפונים כבר החלו לבנות חיים חדשים במקומות אחרים. התחושה הכללית היא שהצפון הולך ומתרוקן מתושביו הוותיקים, והממשלה, איפה היא? איפה היא בתמונה הזאת? אין תוכנית ברורה להשבת המפונים, אין לוח זמנים, אין תקציבים ייעודיים. הממשלה פשוט שוכחת ומתעלמת מהאזרחים שנעקרו מבתיהם ומחייהם. הגליל הוא זירת מלחמה. תאמינו, אני שומעת את זה כל שבוע בעצמי. שומעים אזעקות, קולות נפץ ונפילות של טילים. יש המון בעיות שאיתן מתמודדים ראשי הרשויות הצפוניות; יש המון בעיות שהממשלה לא מטפלת בהן – לדוגמה בתי מלון שקלטו את המפונים ובעצם הפכו לבתי מגורים; האם הם צריכים להמשיך לשלם את המיסים לפי התעריפים העסקיים, ארנונה, מים וחשמל? מי דואג להם? מישהו מתחשב בהם? משרד התיירות אחראי על האכלוס בלבד, ובקפדנות בודק את הדוחות לפי פרטי המפונים במלונות, אבל יש הרבה מעבר למיטות, לינה.
אני מסיימת, אדוני היושב-ראש. אל תיתנו לצפון להיעלם. הגליל הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. הממשלה חייבת להתייחס אלינו בהתאם – לבנות תוכניות עבודה ייעודיות במשרדים ולהעביר תקציבים לקצר ביורוקרטיה. אל תיתנו לצפון ולגליל להיעלם.
331 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.