קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק מדבר על סגירת ערוץ תקשורת של האויב. הדבר צודק לחלוטין, אבל מצד שני, גם בחלק מהאולפנים שלנו לפעמים מתקיים איזשהו שיח שאינו ראוי. אתמול בערב עלה ברוב חוצפתו הכתב גיל תמרי, והסית בצורה מתועבת כנגד ראש הממשלה באומרו: ראש הממשלה נתניהו רוצה במותם של החטופים. היום בבוקר שלחתי מכתב למנכ"לית הרשות השנייה, ובו דרישה להשעות לאלתר את הכתב. הבנתי שערוץ 13 אכן השעו אותו לכמה ימים, אולם לטעמי זה כלל לא מספיק. אנחנו צריכים להעביר כאן מסר שהשיח שהיה ב-6 באוקטובר לא יכול להתקיים יותר. אסור שיתקיים יותר.
אנחנו בזמן מלחמה. צריך להפגין יותר אחדות. אפשר להעלות שיח שיהיה מבקר, אך שיח מכבד; שיהיה נוקב, אך לא לבוא כשיח מסכסך, מפלג, שגורם לשנאה בתוך העם שלנו.
אני שואל את גיל תמרי: כנגד מי עשית את זה? אתה חושב שהחיילים שלנו לא ראו אותך? שמשפחות החיילים לא ראו את זה? חשוב שיהיה כאן שיח של תקווה, שיח של איחוד, של חיבור. גם אם יש מחלוקת, זה בסדר. המטרה שלנו היא זהה, ולא משנה אם אנחנו בשמאל או בימין. 7 באוקטובר לימד אותנו שאין שום מקום לדבר שנאה ולאנשים שמדברים כמו גיל תמרי. אין להם מקום בחברה שלנו, נקודה, ועל אחת כמה וכמה בשיח תקשורתי, כיוון שלעיתונות ולתקשורת יש כוח אדיר בתפקידן לתווך לציבור את המציאות, וזה בסדר ולגיטימי שלכל אחד גם תהיה הפרשנות שלו.
בנוסף, כשאני חושב על זה, אני לא ראיתי אף מישהו כאן, בצד השמאלי של המפה, שגינה את הדברים של גיל תמרי, וזה הכעס האמיתי שלי. איפה כל הממלכתיים למיניהם? כאשר השרה מירי רגב או אחד משרי הקבינט רק מעיזים לשאול את הרמטכ"ל – –
– – על עניינים מבצעיים כאלה או אחרים, מייד מכנים אותם "מכונת הרעל", אבל עכשיו, כאשר כתב בכיר מסית בשידור חי בצורה מפורשת – שקט.
רק לפני שבועיים אמר בני גנץ על ראש הממשלה: מי ששותק אינו מנהיג. אז מר גנץ, אתה וחבריך הממלכתיים, למה אתם שותקים? איפה המנהיגות שלכם? מה זה הצביעות הזאת? אנחנו נמצאים כאן כדי להיות גשר למען הציבור, למען כוחות הביטחון והחיילים שלנו, שנלחמים כעת בחזית.
בהזדמנות זו אני מברך את ראש הממשלה ואת הקבינט ואת כוחותינו המופלאים ואת כל מי שלקח חלק בפעילות החשובה והנועזת לשחרורם של החטופים. יישר כוח על התעוזה ועל הנחישות. אני מקווה שיהיה בכך פתח, בעזרת השם, להחזרתם של כל החטופים בדרך לניצחון המוחלט, ואכן אנחנו בהחלט מתקרבים אליו.
380 מילים של אושר שקלים. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.