קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, חברות וחברי כנסת, היום ועדת הכנסת ערכה דיון ממושך בעניין הדחתו של חבר הכנסת עופר כסיף. מה שמלמדנו, אדוני היושב-ראש, שהכנסת לא למדה משני מקרים קודמים שבית המשפט הפך לה את ההחלטות שלה. בפעם הראשונה בית המשפט ביטל את חוק עילת הסבירות, בפעם השנייה הוא ביטל את החלת חוק הנבצרות על הכנסת הנוכחית וקבע שיחול מהכנסת הבאה, ואתם הולכים בבטחה לעוד פעם נוספת שבה בית המשפט יהפוך עוד החלטה של הכנסת. אבל מה, מה יותר גרוע מהדבר הזה שהכנסת – ואדוני היושב-ראש, אתה יושב-ראש הכנסת – לא לומדת ממנו? הדבר הגרוע מכול הוא הניסיון לסתום פיות. יש לי הרגשה שכל מי שלא מיישר קו עם קריאה להמשך המלחמה הוא אויב, בין אם קוראים לו עופר כסיף או ווליד טאהא או כל חבר כנסת אחר או בכלל כל אזרח אחר. גם אלה שטוענים שאי-אפשר להחזיר את החטופים באמצעות הצבא – גם הם אויבים היום. כל מי שמשמיע דעה אחרת ממה שהממשלה הזו חושבת, הוא אויב – אויב של העם, אויב של הממשלה, הוא אויב שלהם.
אז אדוני היושב-ראש, אנחנו חושבים אחרת. לנו יש מערכת ערכים אחרת. אנחנו לא שותפים, במערכת הערכים שלנו, לאלה שרוקדים – רוקדים כדי לחזור ולהתיישב בעזה בעוד המלחמה ממשיכה, ועוד מעט ימלאו לה ארבעה חודשים. אנחנו נגד מלחמות. אנחנו בעד להפסיק את המלחמה עכשיו, עוד היום, ובעד שייכנסו למשא ומתן אינטנסיבי שיבטיח גם את החזרת החטופים וגם ייתן מענה אנושי של הפלסטינים בעזה, ולא לדבר על עוד כיבוש והמשך הכיבוש. צריך לדבר על שלום. אדוני היושב-ראש, השלום הוא הדבר היחיד שיביא שלום ארוך שנים גם למדינת ישראל וגם לעם הפלסטיני. תודה רבה.
257 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.