הפסקת המלחמה, עסקה כולם תמורת כולם ואופק מדיני להסכם שלום

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

יש לך עוד מה לומר, הרב הרפורמי?

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ב-7 באוקטובר בעצם התחולל עלינו אירוע אולי הכי חמור – לא אולי, הכי חמור שקרה לנו מאז הקמת מדינת ישראל, על ידי נאצים חדשים, אכזרים וחיות אדם. ממשלת ישראל, הדבר הראשון שעשתה – ביקשה באופן מיידי להקים ממשלת אחדות לאומית. דרך אגב, כשעם ישראל נמצא בצרה אנחנו מתכנסים, בגלל שבסופו של דבר אותם נאצים רצו לשחוט את כל היהודים, בלי הבחנה אם הוא דתי, חילוני וכו'. ואיך אמרנו? יחד ננצח. ולכן גם ציפינו – וגם לא דיברנו הרבה. אנחנו עסקנו – בוודאי ראש הממשלה והקבינט המלחמתי והקבינט הרגיל – יותר בניהול המלחמה, כדי שננצח. ומעולם לא קרה, דרך אגב, אדוני היושב-ראש, שבשעת מלחמה אופוזיציה ניהלה קרב נגד הממשלה תוך כדי לחימה. אני עכשיו שומע את לפיד, הוא גם כותב. הוא כותב, אתמול או היום: "הממשלה גונבת את הכסף של הציבור משלם המיסים, העובד והמשרת, וכמו אחרוני הנוכלים הם מנסים להסתיר את הגנבות שלהם בסעיפי תקציב שאף אחד לא מבין. הם לא כשירים לנהל את המדינה בזמן מלחמה. ישראל חייבת שינוי. עכשיו". הבן אדם סובל מפיצול אישיות באופן עמוק. אני כבר לא מבין. אני רואה אותו בלפיד הלילי כל יום, אני לא מצליח להבין מה הוא אומר. יום אחד הוא אומר א', יום אחד – ב'. הליצן הכי גדול שנתקלתי בו בפוליטיקה הישראלית. עד היום אני לא מצליח להבין מה הוא רוצה.

תראה לי פעם אחת שלא הייתי עקבי בדעותיי.

אני מבקש לא להפריע לי. אני ישבתי כאן, שתקתי.

הבן אדם, דרך אגב, כל שבוע הוא אומר כן ולא. מזכיר לי את שמעון פרס, זיכרונו לברכה. כן ולא. אז אדון לפיד, קודם כול פעם אחת תגיד לנו באמת מה אתה חושב באמת. אני כבר לא יודע, כל יום אתה חושב משהו אחר. אבל מה שהרגיז אותי במילים שלך – שהממשלה גונבת את כספי הציבור. אני מבין שהכסף שלך. אני מבין שהציבור הימני במדינת ישראל, כולל הדתי וכולל החרדי, לא עובדים, לא משלמים מיסים, לא משרתים בצה"ל. אני רוצה להזכיר לך, אתה שירת בעיתון במחנה, מעולם לא השתתפת בשום לחימה. אתה מדבר? אתה לא מתבייש? אתה מושך למחלוקת בתוך מדינת ישראל תוך כדי לחימה? הצבתם שלטים של בוזזים באיילון. במקום לתת לחיילים כמה משלוחים, לקנות להם כמה דברים, העדפתם לשלם עשרות אלפי שקלים על שלטים שהדתיים הלאומיים, הליכוד והחרדים בוזזים את המדינה. אתם ממשיכים בתעמולה האנטישמית שלכם, השקרית. אתה אומר עכשיו: הציבור לא יכול לשאת אתכם. מי זה "אתכם"? על איזה ציבור אתה מדבר, איזה ציבור? אתה פשוט חרפה. עכשיו, בשעה הזאת שחיילי צה"ל נלחמים אתה מדבר, שהציבור לא יכול לשאת – את מי – –

– – כמעט שלושה רבעים מהחיילים שנלחמים היום? את מי? הוא לא יכול לשאת את זק"א? אני רוצה להבין את מי הוא לא יכול לשאת. אתה חצוף, עז מצח.

מספיק. אתה פלגן במקצועך. "היהפֹך כושי עורו" נאמר עליך. אתה לעולם לא תשתנה ולא יכול להשתנות, אתה תמיד תחזור לסורך. אתה איש פופוליסט שכל היום – אמרתי – מבלבל את עצמו, וכל היום רק משסה את עם ישראל, בשקרים, דרך אגב, בשקרים. אני מרגיז אתכם – אתם אומרים "דודי אמסלם" בגלל שאני אומר לכם את האמת. מעולם לא שיקרתי. אבל האמת היא לצנינים בעיניכם. אתם משתגעים מזה. אין לכם מה לענות בכלל אז אתם ממשיכים לשקר. אתה מקלל, אתה משקר, אתה מסית. אני רק אומר אמת.

בוא נמשיך הלאה. זה לגביך, האמת היא שהקדשתי לך יותר זמן ממה שהיה צריך, בגלל שאתה לא ראוי בכלל להתייחסות.

אני רוצה להגיד לחבר הכנסת איזנקוט כמה מילים. דרך אגב, אני מאוד אוהב אותו ברמה האישית. מאוד מעריך אותו. אבל יש לי כמה דברים שהם ביקורת על מה שבעצם הוא התייחס אליו בתקשורת, לפחות בחודש האחרון. קודם כול, אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת איזנקוט – כשעושים כנס בבנייני האומה לגבי ההתיישבות בעזה, זה מהלך ציוני. אתה יכול להסכים, לא להסכים, אבל בוודאי במדינה דמוקרטית אפשר לשכור אולם ולעשות דיון. וזה לגיטימי. אנחנו לא חוסמים את איילון בשביל לעשות את הדיון, לא חוסמים חצי מדינה, שוכרים אולם. ודרך אגב, אני אשמח מאוד אם גם אתם, או בכלל, כל בן אדם שיש לו עמדה כזאת או אחרת, ישכור אולם ויעשה מה שנקרא ערב שירי משוררים. יבואו, יתווכחו, ידברו, תהיה במה לכל הדעות. אתה גם היית מוזמן לשם, יכולת לבוא ולהגיד את הדעה ההפוכה, היו מקבלים אותך ברצון.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שאמרת בריאיון שלך עם גב' אילנה דיין. אתה ציינת שם דבר שהוא לא נכון – וכואב לי להגיד את זה – לא דייקת בדבריך. אתה אמרת ואישרת לה –זה כבר עבר, אבל אני לא יכול לחלוף על דברים לא נכונים – שעשינו מארב לרמטכ"ל. גדי, אתה יודע את האמת, אתה היית שם. דרך אגב, התפתח דיון הוגן.

רק שנייה, דקה. אתה בעצם יודע שהערנו את מה שהערנו. דרך אגב, זה התפקיד שלנו. ופעם אמרתי, הרמטכ"ל זה לא ילדה בגיל שלוש עם שמלה ורודה בגן, הוא לא אמור להיעלב והוא גם לא אמור לקבל את ההגנה שלכם. הוא רמטכ"ל במדינת ישראל, הוא יכול להגיב לעניינים. הוא לא צריך מתווכים. אבל אתה אמרת שעשינו מארב, כאילו באנו מלכתחילה לדיון עם זה. אתה יודע את האמת, ישבת בישיבה ואתה יודע שבעצם השרה מירי רגב שאלה שאלה בתום הדיון – מה שאמר בעצם ניר דבורי עשר דקות לפני כן בטלוויזיה – אז מנין אתה מביא את המארב? אני לא ידעתי שיש מארב, שאני בכלל לא יודע שהוא יקרה. אז לכן אני מציע פה, ואני מציע לך – ואני גם מעריך אותך – לפחות בוא נאמר דברי אמת, את העובדות.

אתה גם אמרת: אין לי אמון בהנהגה. אדוני היושב-ראש, אני חשבתי עד היום שהשר איזנקוט הוא חלק מההנהגה – הוא, טרופר, גנץ. לא הבנתי במי אין לך אמון – בגנץ, בטרופר, בי. תגיד, הרי אתה חלק מהממשלה. לא הצלחתי להבין את האמירה הזאת. והאם אתה חושב שבשעת מלחמה הכרחי להגיד את הדבר הזה? והאם זה תורם למישהו משהו? תמיד אני שואל את עצמי; כשאני אומר משהו, אני שואל למי זה תורם, וככה אני בעצם מחליט אם לדבר או לא לדבר.

דוידסון, אני מדבר.

לכן, אני אומר לך, גדי, אתה תעשה נכון לדעתי אם גם תחזור בך מהדברים האלה, אני חושב שתעשה כבוד רק לעצמך.

עכשיו אני רוצה להתייחס, ברשותכם, למכתב האלופים. יש מכתב לנשיא המדינה וליושב-ראש הכנסת. הנדון: קריאה להחלפתו המיידית של ראש הממשלה נתניהו, המהווה איום ממשי ומיידי על מדינת ישראל. אני רואה פה רשימה של אנשים, שאני בשוק איך הם מדברים.

לא קשור. קודם כול, בשעת מלחמה – – –

תן לי רק שנייה. זה הכוונה ביחד ננצח. זה הכוונה אצלם.

אבל למה להפריע? למה? זה הכוונה אצלם של ביחד ננצח. זה היחד. בואו נפיל את הממשלה עכשיו, וככה זה יחד ננצח. מי מדבר? רב-אלוף משה בוגי יעלון. רב-אלוף בוגי יעלון, הבן אדם שפגע בצבא הכי הרבה. הוא קיצץ למעלה מ-1,000 טנקים. בא אחריו – –

– – גנץ, היה רמטכ"ל. דרך אגב, כל אלה ניהלו את הביטחון של מדינת ישראל 30 שנה.

דקה. תן לי רק שנייה.

רבותיי, גנץ קיצץ את צה"ל בעוד 700 טנקים. ומי בא אחריו? איזנקוט. דרך אגב, אלה האנשים שמבקשים מראש הממשלה להתפטר עכשיו, כל אלה שבעצם ניהלו את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל, כמקצוע. איך אמר מי שאמר פעם? מישהו – אני יודע מי זה המישהו הזה – אמר לו: תראה, יש לי תחושה שזה לא בדיוק ככה. אז הוא אמר לו: אתה עובד על תחושות, אני עובד על עובדות, בשביל זה יש לי אגף מודיעין גדול. אני לא עובד על תחושות, אני עובד על ידיעות, על עובדות. אלה קוראים לראש הממשלה – כל אלה מקפצים עכשיו מאולפן לאולפן ואומרים: יחד ננצח, יש לנו חיילים מצוינים – וזה נכון – אבל ראש הממשלה מסוכן למדינת ישראל. עושים פוליטיקה בשעת מלחמה.

בואו נניח שנלך לבחירות. איך לדעתכם מר יעלון – אני לא מדבר על דן חלוץ, שאני חושב, ואמרתי כבר מזמן שהוא צריך לשבת מאחורי סורג ובריח. זה אחד האנשים שקרא להמרדה בצה"ל, לסירוב בצה"ל. אני לא מדבר עליו בכלל. לא מדבר על אהוד ברק, שרצה לראות גופות צפות בירקון, ולא של עובדים זרים. האנשים האלה מדברים היום. חשבתי שהם ייכנסו הביתה ויסתמו את הפה לכל ימי חייהם, יסגרו את הדלתות, את התריסים ויישארו שם – –

– – עד הסוף, לא יצאו לשתות קפה. ואנחנו שומעים כמובן את כל להקת המעודדות – מגיא פלג, שאומר: נתניהו מאריך את המלחמה מתוך סיבות אישיות. תראו מה תופס זמן מסך של עם ישראל, לרוב זה בימי שישי. בן אדם, דרך אגב, שבאופן מעשי לא שירת בצה"ל כי הייתה לו אסתמה – לפחות ממה שקראתי, אולי התנדב באיזה משהו. דרך אגב, לרוב, לעריקים האלה יש אסתמה. הוא אומר שנתניהו לא כשיר. הגנרל הגדול, המצביא הענק בא, יש לו רמקול.

כן, הוא אומר את זה. לפחות קראתי שהוא לא שירת בצה"ל בגלל זה. עיתון הארץ כותב: נתניהו – –

– – נמנע מלהחזיר את החטופים בגלל הישרדות פוליטית. תראו איך אנשים יהודים חושבים, תראו לאיזה תחתית הביב הם מגיעים. וכמובן, אמנון אברמוביץ' אומר: יש לי תמונת ניצחון, נתניהו רוצה שהמלחמה תימשך מסיבות אישיות.

כן.

לא. אני אגיד לך. אני רוצה לדבר על הצביעות שלכם.

דקה. הרי הבוס שלך עלה לפה – – –

דקה. זה מה שאני אומר. תן לי רק שנייה. תן לי, סימון. הרי מה קרה? הבוס שלך עלה פה עכשיו, רק הסית והדיח. אז לכן אני ציפיתי שתשתקו קצת, תתמכו קצת. איך אמר מי שאמר? כשאין לך מה לומר אל תאמר. אבל עכשיו הבוס שלך עלה לפה לפני עשר דקות, הסית והדיח נגד, דרך אגב, חצי מחיילי צה"ל, אם לא יותר.

מה חשבת?

תקשיב. כשהוא אומר "הבוזזים" – רק שנייה. "בוזזים" – למי הוא התכוון?

רק שנייה. עליי, שאני בוזז את עצמי – על מה? הרי אתה יודע – – –

דקה. לכן אני אומר, הצביעות שלכם היא פשוט מחרידה. הרי הוא מדבר – – –

תן לדבר.

נכון. אתם עולים לכאן – – –

תן לי. אני רוצה להסתכל עליכם. הרי הבוס שלך עלה לפה עכשיו, לפני עשר דקות. דרך אגב, הקראתי לך מה הוא כתב אתמול. חוץ מהסתה, שהייתה לו גם בעבר תמיד, תמיד – לכם לא היו כספים קואליציוניים, דרך אגב.

לכן, לא נתתם לרע"מ, לזה, כספים קואליציוניים. אבל לא משנה, אני לא נכנס לזה, אני רק אומר – – –

אבל אתם נכנסתם לזה.

לא הבנת. אתם טוענים את טענת הקוזק הנגזל, ואני לא נכנס אליה. אתם תכפישו אותנו ואנחנו נשתוק? לא יהיה, נענה לכם. זה מה שאני עונה, בעובדות. אני לא אומר כלום. אני רק מצטט מה האנשים האלה שלכם אומרים, כולל הבוס שלך. אז במקום שתתביישו בו, תעלו ותגידו: אנחנו מצטערים על מה שהוא אמר ולא מסכימים איתו – אתם עכשיו תוקפים אותי, למה אני מצטט את מה שהוא אמר? הרי אתם לא מתביישים.

אני עונה לך, ואתה לא תפריע לי.

לא משנה. אני אומר את זה בגלל שאתה מפריע.

אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש. דרך אגב, אני לא מדבר על זה שתוך כדי מלחמה בג"ץ פסל שני חוקי-יסוד, כמו עכברים בלילה, כאילו עכשיו בחסות המלחמה זה יעבור ככה.

ואלה מדברים, דרך אגב, אלה מדברים – – –

חברת הכנסת, חברת הכנסת טלי גוטליב, אלה מדברים על אחדות.

אלה מדברים – – –

אלה מדברים על אחדות בעם, הם בדיוק – – –

אני, לסיום, רוצה לספר לך משהו, חברת הכנסת גוטליב.

כשאת כתבת מה שכתבת – –

– – אני בדרך כלל לא מתייחס לזה, אני רק אומר שמי שכותב משהו, שיגבה את זה בעובדות אם יש לו, ואם לא – לא צריך. דקה.

אני רוצה לומר, חברת – – –

אבל אני רוצה להבין, שנייה.

טלי, טלי. תני לי, תני לי – – –

תני לי, תני לי, לא – – –

טלי, תני לי לדבר.

אני לא רוצה – טלי – אין בעיה, אל תפריעי לי – – –

בסדר. עכשיו, מה שקרה – – –

אני לא אמרתי ששקר.

אבל תני לי לדבר, טלי. את לא שומעת את הפואנטה. לא אדבר אלייך.

לא אדבר אלייך.

עכשיו אני רוצה לומר, בא חבר הכנסת טרופר ואמר לראש הממשלה: תגיד, למה לא גינית את זה? אמר לו ראש הממשלה: הוצאנו הודעה. תגידו, כשאתם אומרים שראש הממשלה ממשיך את הלחימה בגלל צרכים פוליטיים זה לא הסתה?

כשאתם אומרים שראש הממשלה לא רוצה להחזיר את החטופים בגלל צרכים פוליטיים זה לא הסתה? הרי – – –

הרי תראו מה אתם אומרים. אתם מתגוללים על טלי גוטליב, אני לא נכנס לוויכוח – כן נכון, לא נכון – אבל – – –

תני לי, רק שנייה.

אתם מתגוללים – – –

אתם – דקה.

לכן אני אומר, חבר'ה, טלו קורה מבין עיניכם. אתם יודעים, הצבועים זה הדבר הכי גרוע, אתם יודעים. ינאי המלך אמר לשלומציון המלכה: אל תפחדי לא מהפרושים ולא מהצדוקים אלא מהצבועים, שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס. אתם מסיתים נגד הממשלה ונגד ראש הממשלה כל יום על בסיס יומי, שקרים, שקרים.

ואתם מבקשים התנצלות, כן, מראש הממשלה, על חברת כנסת שאמרה דבר זה או אחר. אתם יכולים להסכים, אתם יכולים לא להסכים, אבל בוודאי ובוודאי אתם פתחתם אולפנים שלושה ימים על זה. תודה רבה.