קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אמסלם, אתה יודע, היום 29 בינואר, ואנחנו כאן בדיון על אי-אמון ולא בתקציב. אתה יודע מדוע? אני אסביר לך מדוע: הייתם צריכים, על פי חוק-יסוד: משק המדינה, להגיש את התקציב לפני עשרה ימים ולא הגשתם אותו. רמסתם חוק-יסוד, גרמתם נזק לאמון הציבור, לאמון המשקיעים, לאמון הגופים הבין-לאומיים בכלכלת ישראל. אם מישהו חושב שלא הגשתם את התקציב כי אתם מקדמים, אולי, צעדים נוספים למען המילואימניקים, למען המפונים, למען העסקים הקטנים – הוא טועה. לממשלה הכושלת הזאת לא אכפת מהמילואימניקים לא אכפת מאנשי קבע, לא אכפת מהמפונים, לא אכפת מבעלי העסקים הקטנים. אכפת לה אך ורק מעצמה ומהכספים הפוליטיים שהיא מחלקת לעצמה ולחברים שלה, או כפי שחברתי חברת הכנסת מירב בן ארי היטיבה לבטא: לחברים של בצלאל.
115 ימים ישראל במלחמה, והמלחמה עולה הרבה מאוד כסף, מיליארדים. ברור שהמצב מחייב את הגדלת הגירעון, אך לפני שמגדילים את הגירעון לרמה שמסכנת את דירוג האשראי של מדינת ישראל ואת יציבות המשק, הממשלה הייתה חייבת לנצל את כל המשאבים שיש לה היום בתקציב; הייתה חייבת, ועשתה בדיוק את ההפך הגמור. ב-2023 בזבזתם לפחות 4 מיליארד שקלים על הכספים הפוליטיים. ב-2024 אתם הולכים לבזבז לפחות 6 מיליארד שקלים על הכספים הפוליטיים – 10 מיליארד שקלים לפח בזמן המלחמה.
הכסף הזה לא היה צריך להגיע לאורית סטרוק, לעמיחי אליהו או לאמסלם; הוא היה צריך לשרת את הציבור, את האזרחים. אתם מרבים לדבר על הניצחון המוחלט ועל ביחד לנצח, אך בפועל ממשיכים לפלג ולבזוז, לבזוז כספי ציבור. הממשלה הזאת נכשלה, והיא חייבת לפנות את הבמה לממשלה אחרת – מקצועית, מתפקדת – ממשלה שאיתה נוכל לצאת לדרך חדשה ולהציל את כלכלת ישראל, תודה רבה.
262 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.