קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת גוטליב, אתם שואלים: מהי מדיניותנו? אשיב לכם: להילחם בים, ביבשה ובאוויר בכל כוחנו ובכל העוצמה שהאל יכול להעניק לנו. אתם שואלים: מהי מטרתנו? אני יכול לענות במילה אחת: ניצחון. ניצחון בכל מחיר, ניצחון חרף כל האימה, לא משנה כמה קשה וארוכה תהיה הדרך, שכן ללא ניצחון אין הישרדות.
השנה היא 1940. ישראל היא בריטניה. אני ציטטתי מנאומו הענק של האדם היחיד בשלב ההוא, מאי 1940, שעומד בפרלמנט הבריטי לבד, אדוני היושב-ראש, בלי רוסיה הסובייטית, בלי אמריקה מן הצד השני, ואומר: לא נתפשר עם השטן הנאצי. לא ניכנס איתו למשא ומתן. האפשרות היא רק אחת: Victory – ניצחון.
ובכן, לחברת הכנסת גוטליב ולאחרים, אני אומר: לא נתפשר עם השטן הנאצי המכונה "חמאס". נילחם, ונלחמים, אדוני היושב-ראש, בים, ביבשה ובאוויר בכל כוחנו ובכל העוצמה שהאל יכול להעניק לנו, וכמובן, המכבים החדשים שנולדו, אדוני היושב-ראש, יושב-ראש לשעבר, יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, המכבים החדשים שנולדו אחרי אלפיים שנה. הם נולדו עוד לפני קום המדינה, אבל בשנים האחרונות חששנו שמשהו נחלש. יכול להיות שהיו גופים שנחלשו, גם אנחנו, גם אחרים. הלוחמים לא נחלשו, הלוחמים, אדוני היושב-ראש – גולני, גבעתי, יהלום, עוקץ, חיל הים, צנחנים, הסיירות, אגוז.
אנחנו פוגשים אותם בבתי החולים, הם פצועים. את הוריהם, לדאבון הלב, אנחנו פוגשים בלוויות. שומעים את ההספדים קורעי הלב, שוברי הלב, של הרעיה, של החברה, של האם, של האב, של האחים והאחיות. או בניחומי אבלים הם מספרים לנו, כשהם אוחזים תמונה של הילד הגיבור בן ה-19 או של לוחם המילואים בן ה-40, של הסמל או הטוראי – חלקם היו ממש בימיהם הראשונים בצבא. סיפרו לי אתמול שאחת התצפיתניות החטופות הגיעה לבסיס יום אחד לפני טבח 7 באוקטובר, שהוא שילוב של פרעות קישינב, של טבח תרפ"ט ושל מאורעות מלחמת העולם השנייה.
ועם השטן הנאצי הזה – אני עונה לחברת הכנסת גוטליב, ואחרים התייחסו גם כן – אין פשרות, אין משאים ומתנים. יש רק ניצחון. ויש לו, לניצחון, משמעות כפולה. שוב ניצבים מולנו, כפי שאדוני היושב-ראש חבר הכנסת אוחנה, ביום שבו הוצבו התמונות הללו, גם כן הייתי בתפקיד השר התורן, ודיברנו על כך שהתמונות נשקפות. הן נשקפות כל הזמן. אני חושב שאין אדם בבית הזה שלא נפגש עם משפחות של חטופים וחטופות. הסיפורים קורעי הלב הם מצמיתים. השיער סומר.
ואני מבטיחכם כאן, מעל בימת הכנסת, ביום הזה, שאין שנייה אחת, שנייה של הפוגה בפעילות הנמרצת של ראשי מוסדות הביון שלנו, של בכירים במערכת הביטחון, בהובלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי להביא את כולם הביתה. יש שתי מטרות למלחמה: האחת – החמאס, השטן הנאצי, אשר התיישב בגבולנו הדרומי לפני למעלה מ-30 שנה. הוא היה אז קטן, הוא היה שולי. הוא חטף את החייל אבי סספורטס, השם ייקום דמו, וקבר את גופתו ליד ביתו, בין חולות אשדוד לחולות אשקלון. הוא לא נראה מאיים. הוא היה קטן. הוא היה שלוחה של האחים המוסלמים, שלוחה של התנועה האסלאמית, והוא גדל כמפלצת, כמפלצת הנאצית.
אנחנו, אדוני היושב-ראש, נגדע את ראש הנחש הזה, שהחל בטהראן, זלג לצפונה ולדרומה של תימן, התיישב על גרוננו בלפיתת חנק ברצועת עזה, ויש לו גם שלוחות בשומרון וביהודה, וכמובן השלוחה העיקרית כרגע בין ראש הנקרה לבין הר דב, למבואות החרמון, בואכה רמת הגולן.
אגב, יושב-ראש הכנסת, אני קונה, אני נענה להערת הביניים, לבקשתו, להערתו של חבר הכנסת גלעד קריב, ומציע למליאה לקיים דיון מדיני בהתרחשויות בישראל מאז קו פרשת המים.
ולכן הצעתי, אם יורשה לי על ידי חבר הכנסת קריב, הצעה ידידותית, טובה, פרלמנטרית, אידיאולוגית: יכנס יושב-ראש הכנסת דיון במליאת הכנסת, ויבחן מה קרה פה במדינת ישראל, מה קרה לצבא ישראל, מאז ספטמבר 1993. התשובות תהיינה ברורות. אדוני היושב-ראש – – –
אדוני היושב-ראש, היום הזה אין שום אפשרות להשתמש בביטוי שהוא יום חג, משום שאין חג ואין שמחה בישראל מ-7 באוקטובר, אבל הוא יום ראוי לציון. ואני רוצה לציין את תרומתם האדירה של כלל חברות וחברי הכנסת מכל סיעות הבית, לעובדה שהיום חוק ממדים ללימודים – חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 25), התשפ"ד–2023 – מגיע לקריאה השנייה והשלישית. אני זוכר שזאת הייתה אחת מההבטחות שלנו ערב הבחירות האחרונות, ואנחנו מקיימים אותה. בחיים הפוליטיים מוטב לעמוד בהבטחות, מוטב לקיים הבטחות.
חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת ביטון, אני מנצל את ההזדמנות להודות לכל חברות וחברי הכנסת, בהובלתו של יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ. אני מבין, אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, שמיהרתם והנחתם את ההצעה אחרי דיונים בוועדה החשובה כל כך הזאת, שעוד תדון רבות מאוד במאורעות, באירועים, במה שקרה לנו ב-7 באוקטובר ולפני 7 באוקטובר. אבל עכשיו, אדוני, כיוון שאני בקשר מתמיד עם משרתי ומשרתות מילואים בכל הגזרות, אני רוצה לומר לכם שהחוק הזה הוא בשורה ענקית. אנחנו מביאים לכאן חוק שכל כך חיכו לו, וכל כך חיכו לכך שיהיה בדיוק כפי שהוא מובא היום: 100% מימון; לא 99%, לא 90%, ובטח לא 75% כפי שקבעה הכנסת הקודמת.
חיילות וחיילי המילואים, אנחנו מגבים אתכם, אנחנו אוהבים אתכם, אנחנו מחבקים אתכם, אנחנו מצדיעים לכם מירושלים בירת ישראל.
781 מילים של אופיר אקוניס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.