קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, אנחנו ימים ספורים אחרי חג החנוכה, שבו, כמנהג בית הלל, בכל יום הדלקנו נר אחד יותר. התפללנו, קיווינו, ניסינו מיום ליום להרבות את האור, אבל היו בחנוכה הזה ואחריו לא מעט ימי אפלה קשים, קשים. קשים מנשוא.
א"ד גורדון אמר: "לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך עלינו להגביר את האור". ויש מי שמעדיפים את דברי הרב קוק, שלפיהם "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק". גם א"ד גורדון וגם הרב קוק האמינו בהבסת הרוע באמצעות הגברת הטוב, אבל צריך לציין ששניהם גם נפטרו לפני מלחמת העולם השנייה ושיאי הרוע והאפלה של הנאצים בשואה.
מסתבר שיש זמנים שבהם האור הולך ומתמעט, ובהם כנראה לא מספיק רק להרבות את האור ואת הטוב, אלא צריך גם ממש להילחם בחושך. מאז 7 באוקטובר צה"ל נלחם בכל הכוח בחושך, בזמן שהעורף כאן בישראל מגויס להגברת האור. יש ימים שבהם, פשוטו כמשמעו, קשה לנשום. כזה היה יום שישי האחרון, לאחר הודעת דובר צה"ל על סאמר, יותם ואלון, זיכרונם לברכה. לעם שלם הלב פשוט נקרע.
אחרי תקופה שבה הימים הלכו והתקצרו, נגיע השבוע ליום ההיפוך החורפי, שממנו והלאה האור מתרבה ושעות היום מתארכות. אני לא יודעת לומר מתי יום ההיפוך המלחמתי; אני כן יודעת שחברה חפצת חיים צריכה להרכין ראש נוכח האובדן הנורא והאסון הבלתי-נתפס, ובו בזמן גם להרים את הראש בחיפוש אחרי האופק, התיקון והשמש העולה. תודה רבה.
227 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.