קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תראו, אני רוצה להגיד משהו לחברי הליכוד, לכל חברי הליכוד, בין אם זה שרים בממשלה שהם גם חברי כנסת, בין אם זה חברי כנסת: חבריי מהליכוד, אתם לא יושבים על הכיסא הפרטי שלכם. אתם נבחרי ציבור, נבחרתם בפריימריז, בחרתם את ראש הממשלה. הזכות היחידה שיש לכם, כמובן, זה לחוקק או לא, להעביר ביקורת כשצריך, אבל שלא יהיה ספק פה לאף חבר ליכוד שהוא לא עושה כאן משחקים. שמעתי כל מיני רכילויות על הצעות אי-אמון קונסטרוקטיביות, כל מיני מועמדים מהליכוד, כל מיני רכילויות בעניין הזה. שיהיה ברור כאן לכל חברי הליכוד.
אני תכף אסביר לך מהותית גם למה לא.
אני רוצה להבהיר פה לחברי הליכוד: זה לא הכיסא הפרטי שלכם, ואתם לא נודדים איתו בכל מיני הצעות כאלה ואחרות וחותרים תחת רצון הבוחר. אני מבהירה את הדבר הבא. בואו, אני אגיד לכם איך עושים את זה. שאל אותי פה נאור שירי, ושמעתי גם טענות מעודד פורר – אגב, מהותיות – ואני רוצה להבהיר לכם.
רגע. אף אחד לא יכול לחשוד בי שאני לא מעבירה ביקורת על הממשלה. אף אחד לא יכול לחשוד בי שאני לא מעבירה ביקורת על ראש הממשלה. אף אחד לא יכול לחשוד בי שאני חושבת שלהכניס סחורה לעזה דרך כרם שלום זה נורמלי. בעיניי זו בושה, ואמרתי את זה לראש הממשלה, בעיניי זה אסון. אף אחד לא יכול לחשוד בי שלהכניס דלק לעזה זה משהו שבעיניי מתיישב עם שיקולי ביטחון. אמרתי את זה כאן, אמרתי את זה לראש הממשלה, אמרתי את זה בוועדת החוץ והביטחון. אני גם לא חושבת שצריך להיכנע לביידן, ואני לא חושבת שאני הכוכב ה-53 בדגל ארצות הברית.
אבל את כל הדברים האלה אני אומרת כאן, ואני אומרת בוועדת חוץ וביטחון, ואני אומרת בגלוי. אני לא הולכת מאחורי הגב של אף אחד. ולא, אדוני יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, לא, לא, יולי, לא מתראיינים ואומרים מה יהיה ביום שאחרי או לא יהיה ביום שאחרי. אתה לא יושב על הכיסא הפרטי שלך, אדוני יו"ר הוועדה, אתה יושב כאן כי אתה חלק ממפלגת הליכוד. שיהיה כאן ברור לכל מי שמדבר בתקשורת, אני מבהירה לכם – –
– – המטרה שלי לשמור על ממשלת הימין הזו מכל משמר. למה? כי אני מאמינה במשילות ימנית, ולא בגלל שמישהו כאן מושלם בממשלה הזאת. יש לי כאן ביקורת על הממשלה הזאת, כפי שאתם שומעים אותי, החל בתקציב, כלה במשרדים, בדברים שונים, וראיתם. גם לדוגמה הבחירות, שהחליטו על קיום הבחירות לרשות המקומית. עמדתי מנגד? לא. יצאתי נגד זה, אני וגם משה סעדה, וברוך השם דרעי התעשת ודוחה את הבחירות. למה? כי זכויות לוחמים הן על השולחן. אני לא מורידה את הראש שלי בפני אף דבר שלא נראה לי, גם בהקשר של התקציב, ודרך אגב, ב-2024 גם לא יהיו כספים קואליציוניים, הכול יהיה בבסיס התקציב.
אני אומרת לכם כאן – אומרת לחברי הליכוד: אנחנו לא משחקים לידי אף גורם פוליטי שחפץ בהפלת הממשלה. נבחרנו, ואנחנו צריכים לעשות הכול, בטח ובטח בתקופת לחימה, לשמור מכל משמר על ממשלת הימין.
עכשיו אני מבהירה את הדבר הבא: לצד מה שאני אומרת, חובה על חברי ליכוד לא להיות פיונים ולא להיות מה שנקרא מרכיני ראש או מהנהני הן. לא. חובה על כל נבחר ציבור להעביר ביקורת, לא להיות פה אחד כל הזמן. כל השרים שמצביעים פה אחד – לא, יש לנו חובה אמיתית להמשיך את הלחימה הזאת עד לניצחון.
וכמו שאמרתי: כמו שאני מגבה את הממשלה הזאת ושומרת ולא נותנת לשום דילים בתוך הליכוד להרים את הראש – –
– – אני אומרת כאן לממשלה הזאת ולראש הממשלה שאם הממשלה הזאת תפסיק את הלחימה לפני הזמן – –
– – ואם הממשלה הזאת לא תשיב את הביטחון לאזרחי מדינת ישראל, אתם כבר תשמעו אותי מדברת אחרת.
580 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.