קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, אנחנו בימים שאני חושבת שאפשר להגדיר כימים של משבר היסטורי, ימים לא פשוטים עבור עם ישראל. אבל אני חושבת שמתוך המשבר הקשה הזה אפשר גם לצמוח ולזהות הזדמנות. בעיניי תהיה הזדמנות גדולה אם נקום מהשבר הזה ונתאחד כולנו ונלך לבית הנשיא ושם נדבר, נגשר על מחלוקות, ואולי אולי אפילו נצליח לצאת עם חוקה למדינת ישראל, מה שלא הצלחנו לעשות בעת הקמת המדינה ומלווה אותנו ומערים עלינו קשיים לאורך כל הדרך. אולי עכשיו בשלה העת לעשות את זה. אני מאחלת לנו שמהמשבר הזה נצמח, נגיע לבית הנשיא, נעגן זכויות יסוד שחסרות היום, נעגן את עקרונות מגילת העצמאות, נסדיר בצורה מתונה את מערכת היחסים בין שלוש הרשויות, כי כולם יודעים שהיום אין הפרדה בין הכנסת לממשלה, בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת, וגם נגדיר את מערכת היחסים עם הרשות השופטת, שזה ממש בסלע המחלוקת היום. את כל הדבר הזה נעשה תוך שיח עם כולם, אולי אפילו נביא את הדברים למשאל עם. אני יודעת שזה נשמע אולי תלוש מהסיטואציה הכל-כך כוחנית ואלימה שאנחנו נמצאים בה היום, אבל אם נשכיל לצמוח מתוך המשבר הזה ולגבש חוקה למדינת ישראל, אני חושבת שנעשה שירות גדול למדינה.
אני רוצה להגיד עוד דבר: הרבה פעמים מסתכלים על אדם חילוני ואומרים: אין לו ערכים, אין לו אמונה, הוא יכול להתגמש כל הזמן. אז חשוב לי לנצל את הבמה הזאת ולהגיד לכם שגם לנו, החילונים, יש אמונות, וכשבאים עם חקיקה שלמעשה מרסקת את כל עקרונות הדמוקרטיה במדינת ישראל, זה נגד האמונה שלנו. אם תרצו, זה נגד הדת שלנו. זה כמו שיבואו לאדם דתי ויחוקקו לו על הראש חוק שמחייב אותו לאכול חזיר. נכון שהייתם נלחמים על זה בחירוף נפש, ובצדק? כך אנחנו מרגישים כשאנחנו יוצאים לרחובות ונלחמים למען הדמוקרטיה שאנחנו מאמינים בה.
המפגינים הם מדהימים. הם לא אלימים, הם יצירתיים, הם מרגשים, אבל אני רוצה לומר שאני גם מכירה ומכבדת את הכאב של הצד השני; אני מבינה שיש אנשים שכן רוצים ברפורמה כזאת, ואני מכבדת אותם ואוהבת אותם. אני מאחלת לנו שנוכל כולנו להיפגש בבית הנשיא ולמצוא פשרה ולצאת עם חוקה למדינת ישראל. תודה רבה.
330 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.