קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עם דגלי ישראל בידינו ואהבת הארץ בליבנו אמרנו כל הדרך שהארץ הזו צריכה שותפות ולא פילוג, הידברות ולא דורסנות, הסכמות ולא קרעים; שהארץ הזו צריכה קצת שקט. הרכבת השועטת של החקיקה התנגשה בקיר של המוני ישראלים פטריוטים מימין ומשמאל שהחליטו להיאבק על פניה של המדינה, ישראלים שהבהירו שבכוח זה לא ילך וששינויים משמעותיים יכולים לבוא רק בהידברות ובהסכמות רחבות. כשביקשנו להאט הם ענו: יותר מהר; כשביקשנו לעצור הם ענו: יותר חזק. והינה קיבלנו כולנו שיעור גדול במגבלות הכוח. ההיבריס ושיכרון הכוח של ממשלת ישראל גלגלו את כולנו אל פי תהום. אבל השיעור הזה הוא לכולנו, שלא נהיה תמונת ראי, שלא נחזור על הטעויות, שלא יעלה לנו לראש. האדמה שכולנו מתהלכים עליה חרוכה.
אין בי שמחה על כך שהמהפכה, לפחות לעת עתה, נעצרת, מכיוון שיחד איתה המדינה קצת התרסקה. כולנו פצועים וחבולים. אין בי שמחה, כי מיליוני ישראלים, אחים ואחיות שלי שהם תומכי הרפורמה, מרגישים שהם הפסידו במערכה שלא תמיד שמרה על כללי המשחק. אני יודע היטב שיש מיליוני ישראלים תומכי רפורמה וממשלה שמרגישים היום מאוכזבים, כועסים וכואבים. זה קרה בעיקר משום שהיו להם נציגים גאוותנים וקהים. מילים יפות במתק שפתיים לא מספיקות. מי שרוצה שיח לא שועט בחקיקה, זה פשוט לא הולך ביחד. מי שמאמין בממלכתיות לא מבזה רמטכ"ל ומפכ"ל וראש שב"כ, שופטים, יועמ"שית, נגיד בנק ישראל וכל פקיד ציבור שמתריע. זה פשוט לא הולך ביחד. המילים היפות התעופפו ברוח, המעשים הדורסניים הם שהביאו לשבר עמוק.
אחד ממבחני המנהיגות הוא היכולת לרתום אחריך את הציבור, לייצר הסכמות רחבות וליצור תחושת שותפות. במובן הזה כבר אין ספק, מדובר במנהיגות כושלת שבכל תחנה בדרך בחרה באפשרות הגרועה ביותר. אדמת ישראל חרוכה, ונכון שלראש הממשלה ולשרים אחריות עליונה – –
– – אבל איש מאיתנו לא יוכל להתנער מאחריות. על כולנו מוטלת האחריות לאחות את השברים. אני לא מתכוון להתנער מחלקי.
עכשיו הזמן לחדול מסגירת חשבונות והאשמות הדדיות ולהתפנות לבניית שותפות ישראלית. עכשיו הזמן למשפחות שהתרחקו – לחגוג ביחד את ליל הסדר; לחברויות שנקרעו – להתכנס ביחד בבתי העלמין ליד קבריהם של חברים, ושלנו כעם – לחגוג ביחד את יום העצמאות. עכשיו הזמן לאחות קרעים ביחד, לאסוף את השברים ולבחור בתקווה על פני הייאוש. תודה רבה.
347 מילים של חילי טרופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.