אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה נהיה כאן כמו התחנה המרכזית: נכנסים, יוצאים, חוזרים, מושבעים, מושבעים עוד פעם. זה מה שנקרא ממשלה בהתפרקות, קואליציה בהתפרקות.
כן, כן, כן, התפרקות.
אני לא זוכר אף אחד שהוצבע מחדש. לא זוכר אף אחד. אצלכם היה שקט.
ואני אומר לך שאם זה היה תלוי בי, אני הייתי נאבק שלא תהיה במקום 14. אני הייתי נאבק. אם הייתי אצלכם, הייתה דמוקרטיה יותר גדולה. אצלנו לפחות זה 18 רבנים.
אצלנו זה 18 רבנים, גדולי תורה; אצלכם זה אדם אחד או אישה אחת שקובעת.
זה לא ענייננו. לענייננו – חבר'ה, אל תוציאו את כל התסכול של הפריימריז כאן. תגן עליי, היושב-ראש. את כל הפריימריז, את כל התסכול שלהם, הם מוציאים עליי.
מה הולך פה? איך יכול להיות שאני, אדם חסר השכלה, יכול להכניס אתכם לכזה לחץ? מה קורה פה?
אדוני היושב-ראש, נתחיל מההתחלה. כולנו יודעים, כולנו מבינים בכלכלה, עם תעודות כאלה ואחרות, ואנחנו יודעים שאנחנו נמצאים במצב של מחירים מאמירים. כולנו יודעים שגם התנודות הקטנות חיות על פלסטרים. פה הורידו את המס על הבלו, אחרי שצעקנו על זה חודשים. פלסטר על זה, פלסטר על כל החברות – – –
נכון, אבל מאחר שאתה היום יושב-ראש הכנסת, תסתכל בדפי הכנסת ותראה מתי הצענו לשר האוצר לעשות את זה.
לא, אבל בתקופה הקשה שאנחנו נמצאים בה. אם היו עושים את זה קצת קודם, יכול להיות שהמדד היה נראה אחרת, ועליות הריבית והכול.
אבל אדוני היושב-ראש, אנחנו יודעים דבר אחד – ואני מוקלט ומוסרט ורשום בפרוטוקול של דברי הכנסת: אחרי החגים ואחרי הבחירות הולך להיות פה גל צונאמי, וכל אלה שהחזיקו עד עכשיו את עליות המחירים יעיפו את זה לשמיים. אנחנו יודעים את זה, כולם יודעים את זה. שר האוצר מנסה לשים פלסטרים כאלה ואחרים, אחרי שהוא נזכר ואחרי כל הטעויות האפשריות שהוא עשה, השר הכושל הזה.
בנושא הביטחון אנחנו במצב לא קל – לא נדבר על הגרעין, לא נדבר על מה שקורה ברחובות כל יום, שבחסדי שמיים אנחנו ניצלים – ובמה אתם מתעסקים?
ובמה המפלגה של שר האוצר הכושל עם לב האבן, שדחה את כל ההצעות שהיו פה מכל קצוות הבית, כולל שכר מינימום, כולל הכול – במה הוא מתעסק? האם אני מספיק משכיל בשבילו או אני לא משכיל בשבילו; האם להפלות את המורות רק בגלל שהן חרדיות; האם להפלות את הילדים הקטנים. להילחם בילדים קטנים – זה האומץ שיש לך. נראה אותך מול מנסור עבאס, השותף שלך, והשותף הבא שלך כנראה יהיה איימן עודה, וטיבי.
תודה לך. אני עוד אחזור היום לדוכן, אדוני.
395 מילים של יעקב אשר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.