קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני כמה ימים העם שלנו בעזה מצא את עצמו שוב תחת מתקפה ישראלית. זה היה בסך הכול לפני כמה ימים. היום מקיימים דיונים בכנסת על כל מיני דברים הרבה פחות חשובים מהפשעים שישראל עשתה בעזה, ואף אחד מחברי הכנסת, לא מהשמאל ולא מהימין, לא חשב שיש פה נושא לדבר עליו. עשרות ההרוגים הפלסטינים הם לא נושא; מאות האנשים שישראל הפכה אותם לנכים ויסבלו כל החיים שלהם, הם ואלה שסובבים אותם, גם גם לא נושא; כמות ההרס שזרעה ישראל שוב בעזה בתקופה של כמה שעות, לא רק שזה לא נושא – הפוליטיקאים בישראל התגאו בזה, התקשורת הישראלית חגגה את האירוע. הרי מה בסך הכול ישראל עושה? היא זורעת הרס בעזה, מה קרה?
ובסוף, למי הם באים בטענות? באים בטענות לחברי הכנסת הערבים שמתנגדים למלחמה. במדינת היהודים, מי שמתנגד לכיבוש, מי שמתנגד למלחמה, מי שמתנגד לרצח ילדים, הוא זה שצריך להצדיק את עצמו. מי שתומך לא צריך להצדיק. זאת הנורמה, כך שאפשר להרוס, לכבוש, יותר התנחלויות, יותר הרס. ואז מה? יוצאים כל החכמים להסביר על הפצצות החכמות – פצצות שנכנסות לבניין דרך המטוס החכם והטייס החכם ורוצחות ילדים. אבל הילדים הם לא הנושא. יש פצצה חכמה, יש טייס חכם. יש חברה שאין לה שום קשר לחוכמה, שהיא לא רואה את הרוע שהיא מייצרת. היא פשוט לא רואה את הרוע שהיא מייצרת.
הלכו ותקפו בג'נין – לא הגיבו מעזה. לא היה להם טוב – תקפו גם בעזה. ואז אין שום ביקורת, אי-אפשר לצאת נגד מלחמה. אסור במדינת היהודים לדבר נגד הרצח של ילדים פלסטינים. זה פשוט מעצבן אותם שמישהו מזכיר להם.
לא מותר. לא מותר. לא רק שלא מותר לרצוח ילדים, לישראל גם לא מותר לרצוח בני אדם ללא משפט.
ולא תשנה מכבסת המילים שאתם תמיד מייצרים בה מילים חדשות.
לא יעזור, אסור לרצוח בני אדם. נקודה.
חבר הכנסת בן ברק – איננו; חבר הכנסת אזולאי – איננו; חבר הכנסת פינדרוס – – –
300 מילים של סמי אבו שחאדה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.