קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, מכובדי השר, הימים האחרונים בישרו לנו רעות בתאונות הדרכים. מספר הקורבנות היה נורא – 17 הרוגים. יכול להיות שתוך כדי כך שאנחנו מדברים, אדוני היושב-ראש, תהיה עוד תאונה. ההצעות והפרויקטים להפחתת התאונות או למניעת תאונות מוכרים, אנשי המקצוע שם, אבל הביצוע איטי או לא שם, ואנשים ממשיכים להיהרג בכבישים. חלק מהשמות אני מכיר מקלנסווה או מכפר קרע. אתה בטח מכיר באופן אישי כמה, אתם מכירים. מאחורי השם יש משפחה, יש חיים של בן, בת, אבא, אימא, ויש יגון. זה מוות ידוע מראש, אבל אפשר למנוע אותו, כלומר תשתיות, האטת מהירות בתוך הערים, מניעה, נהגי משאיות שעובדים יותר מדי שעות במרחקים גדולים מהבית ובחזרה הם תשושים.
לכן, הממשלה נדרשת – כל ממשלה נדרשת לעשות יותר כדי לחסוך בחיים האלה. צעירים על אופנועים – חבל. אני רואה את ההורים שלהם, מדבר עם ההורים שלהם, ואתה שומע את היגון ואת הצער שהיה אפשר למנוע: אלמלא הוא היה שם, אלמלא הוא האט, או שהרכב לא היה פוגע. ה"לו" וה"אלמלא" הזה – התפקיד הוא של הממשלה בעיקר, של רשויות החוק, של משרד התחבורה ואנשי המקצוע, להפחית. אי-אפשר למנוע תאונות דרכים, אבל חלק ממדינות אירופה הצליחו להפחית במידת מה את מספר הקורבנות על הכבישים, והציבור כאן זועק על המספר הרב של התאונות, וכל תאונה וכל הרוג הוא אחד יותר מדי. תודה רבה.
211 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.