קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזאת באה לתת מענה לתופעה חמורה של אלימות כלפי צוותים רפואיים. בוודאי חברי הבית, שעוקבים אחרי האירועים במדינה, ראו שלפני שבוע סייעת סיעודית הותקפה באגרופים על ידי מטופל בבית החולים רמב"ם, איבדה את הכרתה למשך כמה דקות. לצערנו האירוע הזה רק מתווסף לשורה ארוכה של מקרים מהתקופה האחרונה. לפני כחודש וחצי רופאה מקופת חולים בבאר יעקב הותקפה בראשה באמצעות מוט ברזל ונזקקה לתפרים בקרקפת. במקרה אחר רופא ואחות במרכז הרפואי העמק הותקפו על ידי מלווה של מטופל שהתפרע במיון, וכן הלאה וכן הלאה.
אנחנו עדים למקרים רבים של תקיפת צוותים רפואיים בין כותלי בתי החולים, במרפאות, במוקדים לרפואה הקהילתית. בשנים האחרונות מצבם של הצוותים הרפואיים מאתגר במיוחד: אחרי שנים של מלחמה במגפת הקורונה, שבהן עבדו הצוותים הרפואיים לילות כימים כדי להעניק טיפול רפואי מיטבי בתנאים קשים, במצב של מחסור חמור בכוח אדם. למרות המאמצים הגדולים לתת שירות איכותי, לתת שירות יעיל, הצוותים מוצאים עצמם פעם אחר פעם מותקפים במהלך עבודתם, תופעה שאי-אפשר לקבל ואי-אפשר לשאת.
אירועים כאלה מתרחשים לאחרונה באופן תדיר ופוגעים בצוותים הרפואיים, בביטחונם, במקום עבודתם, מונעים מהם לתת טיפול הולם למטופלים וגורמים לאווירה מתוחה בבתי החולים ובמרפאות. הצעת החוק הנוכחית נועדה לסייע במאבק נגד תופעה חמורה זו, נוכח השלכותיה הקשות על המטפלים ועל המטופלים כאחד. בנוסף, הממשלה בוחנת צעדים נוספים למאבק באלימות נגד אנשי צוות רפואי. יש צעדים נוספים שכבר ננקטו על ידי משרד הבריאות ועל ידי המשרד לביטחון הפנים.
לענייננו, המחוקק קבע בחוק העונשין עבירה של תקיפת עובד ציבור. העונש לצידה הוא שלוש שנות מאסר. כמו כן נקבעה נסיבה מחמירה, שעונשה חמש שנות מאסר, במקרים של תקיפת עובד ציבור שהוא עובד חירום בעת מתן טיפול חירום. על פי ההגדרה בחוק, עובד חירום הוא רופא, סטאז'ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד"א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון.
על אף קביעת נסיבה מחמירה זו ולמרות העלייה במקרי האלימות נגד צוותים רפואיים, הלכה למעשה מקרי תקיפה רבים המבוצעים כלפי אנשי צוות רפואי אינם נכללים בנסיבה המחמירה, כלומר נשארים בגדר עבירה שהיא עבירה מסוג עוון. זאת, בין היתר, הן מאחר שעובדי הציבור המותקפים הם אנשי צוות רפואי שאינם נכללים בהגדרה של "עובד חירום" והן מאחר שלעיתים התקיפות מתרחשות בעת מתן טיפול רפואי שאינו מוגדר טיפול חירום.
לפיכך, אני מציע להרחיב את הנסיבה המחמירה שבחוק בשני אופנים: האחד – הרחבת הגדרת עובדי הציבור שעליהם תחול הנסיבה לעובד ציבור שהוא "מטפל" כהגדרתו בחוק זכויות החולה או ממלא תפקיד בארגון חירום והצלה טרום-אשפוז. כך, הנסיבה המחמירה תכלול מקרים נוספים של תקיפת צוותים רפואיים ומטפלים המעניקים שירותים לציבור, לרבות רוקחים, פרמדיקים, חובשים, נותני שירותי רפואה והצלה טרום-אשפוז, מד"א, איחוד הצלה ועוד.
התיקון השני המוצע עניינו בהרחבת הנסיבות הנכללות בעבירה לא רק למצב שבו העובד – – –
אין לי, חבר הכנסת אבו שחאדה. אין בידי כרגע נתון מספרי, אבל כולנו רואים ומתרשמים שהדחיפות לצערנו הולכת וגדלה.
אז אני חוזר לתיקון השני, שעניינו הרחבת הנסיבות הנכללות בעבירה לא רק למצב שבו העובד מעניק טיפול חירום לאדם אחר שמצוי בסכנת חיים אלא לכל תקיפת מטפל או ממלא תפקיד בארגון כאמור בעת שהוא מעניק טיפול רפואי. הרחבת הנסיבה המחמירה כאמור תגן טוב יותר על עובדי הציבור, תיצור סביבה טיפולית בטוחה וממילא תביא לשיפור הטיפול בכלל המטופלים.
מוצע להותיר את הנסיבה המחמירה של תקיפת עובד ציבור הממלא תפקיד בחדר מיון ללא שינוי, בשל הייחודיות של חדר המיון והזמינות המתבקשת להענקת טיפול במצבי חירום למטופלים הנמצאים בסכנת חיים ובסכנה חמורה אחרת לבריאותם.
כאמור, ההצעה נועדה להרחיב את הנסיבה המחמירה הקיימת כיום לתקיפת צוות רפואי, כדי לתת מענה הולם למקרי אלימות נגד צוותים רפואיים ולהשלכות שלהם על המטופלים והמערכת בכללותה, תוך שמירה על הערכים המוגנים של ביטחון הצוות הרפואי והמטופלים.
אני מבקש ממליאת הכנסת – זו תופעה שלא האמנו אולי בעבר שתקרה, שאנשים שעושים את השירות אולי הכי נאצל, של הצלת חיים ושל טיפול בבריאותם של אנשים אחרים, יותקפו בזמן עבודתם. יש הכרח לטפל בכך. אני מבקש מהמליאה לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה.
622 מילים של גדעון סער. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.