קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אז רק בקצרה תוספת לברכות המיוחדות שעולות כאן על חוק שהוא חוק חשוב ומיוחד שמתקן – באמת, כשמדברים על תיקוני עולם שנעשים פה בכנסת, אז זה אחד מהם. גם ההיבטים הרגשיים שיינתנו וגם האפשרות ללימודים – הרבה דברים באמת נכנסו כאן והם קריטיים ומשמעותיים. אולי לנו מהצד לפעמים זה לא נראה משהו שהוא גדול ומשמעותי, אבל צריך לומר שהמשפחה צריכה להתמודד, וצריכה להיות מלווה בטיפולים רגשיים, פסיכולוגיים, כדי להחזיק מעמד, הרבה פעמים עם הצער הכל-כך גדול, עם הזיכרון הלא-פשוט, עם ההתמודדויות שזה מביא איתו, גם הכלכליות וגם האחרות, ובכלל, עולם שלם שנחרב ואסון שהגיע למשפחה.
אז קודם כול, אלי בן שם, יושב-ראש יד לבנים, אני רוצה להודות לך בעיקר על זה שאתה לא מרפה. אתה לוחם אמיתי, כמו הבן שלך, ואתה מוכיח לכולנו יום-יום, שעה-שעה, מה זה להיות לוחמים גם מבחוץ, גם כשגדלים ומתבגרים, וגם לא לוותר על הערכים האלה. האמת היא שאתה מחנך אותנו, מלמד אותנו ואת כולם. אני חושבת שזה חשוב מאוד. גם יובל ליפקין, שביחד איתך, לא ויתר. האמת, זה מדהים, כי אתם סייעתם לנו יותר מכולם להעביר את זה גם בקריאה הראשונה וגם בקריאה שנייה ושלישית כדי שזה יעבור עוד בכנסת הזו. לא ידעתי עד כמה תהיה מרגשת אותה פגישה שפגשתי בכם לפני שנה, אבל כן, גדלנו מאז ועזרתם לנו לגדול.
תודה רבה, מופיד מרעי, תודה רבה, מיכל שיר סגמן, תודה רבה, יוסי שיין, תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה אפרת רייטן, שבאמת במסירות ונחישות עשתה את מה שבלתי אפשרי בלוחות זמנים צפופים, אבל זה בהחלט שינוי תפיסה שהכול אפשרי אם רק נרצה, ותודה רבה על זה.
249 מילים של עידית סילמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.