קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אלי בן שם, אתה מקשיב? זה עכשיו הרגע שלך, ההיסטורי. איפה מיכל שיר? מופיד מרעי? זה שלכם עכשיו.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום, ביום האחרון לפני פיזור הכנסת, נכנסים לספר החוקים של מדינת ישראל כמה חוקים פשוט היסטוריים, שמתקנים פה עוול של כל כך הרבה שנים, וזה פשוט מרגש בצורה בלתי רגילה. אני מודה לאלוהים ולחברי הכנסת ולמעמד, שניתנה לי הזכות להיות חלק מהדבר הזה, כי אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 40), התשפ"ב–2022.
הצעת החוק שבפניכם מבקשת להכיר במעמדם של האחים השכולים ולעגן את מעמדם כחלק בלתי נפרד ממשפחת השכול. חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, מגדיר מי הוא בן משפחה של חייל שנספה במערכה. מוצע לתקן את ההגדרה, לראשונה, ולכלול בה את כלל האחים השכולים. כחלק מההכרה באחים השכולים, מוצע גם לתקן את ההגדרה "זכאי" לפי החוק כך שתחול גם על מי שזכאי להטבות מכוח החוק ולא רק על מי שזכאי לתגמולים, כמו במקרה של האחים השכולים. התיקון הזה יאפשר למשרדי הממשלה להעביר מידע לגבי האחים השכולים לארגונים היציגים של בני המשפחות השכולות, דבר שלא אפשרי היום, ומקשה על הארגונים במתן סיוע ותמיכה לאחים השכולים.
מוצע גם להרחיב את הזכאות להטבות הניתנות לאחים השכולים. ראשית, מוצע כי הסיוע במימון הלימודים האקדמיים של האח השכול יינתן ישירות לאח במקום שיינתן להורה בעד האח, וכי המימון יינתן עד גיל 40 במקום עד גיל 30 כפי שקבוע היום בחוק. שנית, מוצע לקבוע את זכאותו של אח שכול למימון התערבויות לרווחה רגשית. הטבה זו ניתנת כיום להורה השכול, לאלמנה וליתום שטרם מלאו לו 30, ומוצע כאמור להעניק זכאות זו גם לאח השכול.
מיכל שיר היקרה, מופיד מרעי היקר, אלי בן שם, יושב-ראש ארגון יד לבנים, מגיעות לכם באמת ברכות מעומק הלב על הנחישות הגדולה, על היכולת שלכם. לפעמים צריך לעמוד ולעשות את המלחמות נגד המדינה, נגד המערכות. הן הרבה יותר קשות מאשר, לא נעים להגיד, האויבים שלנו. עמדתם בזה באמת בגבורה, שיתפתם כוחות, עשיתם כאן עבודה מופלאה ומרגשת, הזזתם כאן לוחות טקטוניים אמיתיים אחרי עשרות שנים שזה לא קרה. המדינה סוף-סוף נענית לבקשה הכי מוצדקת של האחים השכולים. אתם כבר לא עלומים ועלומי שם, אתם מוכרים, וההכרה ניתנת היום באופן רשמי על ידי המדינה.
להצעת החוק הזו לא הוגשו הסתייגויות. אני קוראת לחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.
377 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.