קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, כבוד היושב-ראש. אני חייבת להגיד שאני מתרגשת מאוד, זה לא קורה לי תמיד. כל מי שעבד עם אנשים ועם נשים שנפגעו בתקיפה מינית יודע כמה זה קשה, אבל אלה שנפגעו בתקיפה מינית כשהיו קטינים, כשהיו ילדים קטנים, ואיכשהו, כדי לשרוד, דחקו את זה הצידה, שמו את זה עמוק עמוק, ויום אחד, בגלל איזשהו טריגר, כשהפכו לבוגרים, זה יצא, זה מחריב את עולמם ברגע שזה יוצא. אנחנו ניסינו דרך החוק הזה לתת להם את האפשרות לעשות קצת צדק, צדק, וגם לתת להם את האפשרות לעבד את מה שעברו.
בדרך כלל זה לא קורה ביום אחד וזה לא קורה רגע אחד אחרי שמתבגרים וזה לוקח זמן, ואנחנו צריכים לתת להם את האפשרות לדרוש את הצדק מתי שהם מוכנים לעשות את זה. מספיק מה שהם עוברים לבד. אנחנו כן רוצות שהמוסדות והמשפחות שיודעים שקורה משהו ומסתירים את זה ולא מגינים על הילדים הקטנים האלה ולא מנסים למנוע את זה – שישלמו מחיר. כן, שישלמו מחיר; שנלמד, כל אחד מאיתנו, להגן על הילדים ולמנוע פגיעה מסוג זה. וקודם כול, כל האנשים שאני מכירה באופן אישי, שעברו את זה – להם החוק הזה.
תודה, מיכל, תודה, מיכל, שהייתן שותפות נהדרות. תודה, כמובן, גם לחבר הכנסת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט גלעד קריב. תודה.
רציתי להגיד שחבל, חבל שכל ימי הכנסת הם לא כמו היום הזה, שאנחנו כן מצליחים להסכים על דברים כל כך אנושיים, כל כך פשוטים. למה חוקים כאלה צריכים להתעכב עד שמתפזרת הכנסת? למה חוק האזיקון צריך להתעכב? שמישהו יסביר לי את זה. כאשר אנחנו מנסים להגן על בני אדם, על נשים בהיותן נשים, על ילדים קטנים – על זה אנחנו רבים? מישהו מנסה למנוע דבר כזה?
אנחנו לא מדברים על נשים יהודיות או ערביות; אנחנו לא מדברים על נשים מהימין או מהשמאל. אנחנו מדברים על נשים שעוברות חוויות מטלטלות וטראומות ולפעמים נרצחות, על אלה אנחנו מדברים. אני מאוד מקווה שהיום הזה יסתיים אחרי שאנחנו נעביר בקריאה ראשונה גם את חוק האזיק האלקטרוני ונביא איזושהי בשורה שכבר שנים מחפשות אותה לנשים שלא נרדמות בלילה כי הן מפחדות שיגיעו אליהן וירצחו אותן. תודה.
סליחה, אני חייבת תודה ענקית לצוות המדהים שעובד איתי, אני חייבת להגיד את זה. יש לי צוות בלשכה, יועצים ויועצות, שאני לא יכול לתאר לכם כמה לא הייתי מצליחה אם הם לא היו איתי. סוד ההצלחה בעבודה מאוד קשה ובלהגיע ליום הזה שמחוקקים בו חוק אחרי חוק זה שיש לי את יארא, את מוראד, את יותם ואת רואא, וגם את נמרוד, שנמצא עכשיו בגרמניה. תודה לכם. אוהבת אתכם מאוד.
399 מילים של עאידה תומא סלימאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.