קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חבריי, אני מתנצל על שאתם צריכים לשמוע אותי פעמים רבות היום, אבל ועדת חוקה עבדה קשה.
חבריי וחברותיי, אדוני היושב-ראש, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 7), התשפ"ב–2022, שמקורה בשלוש הצעות חוק פרטיות, של חברות הכנסת מיכל רוזין, מיכל שיר סגמן ועאידה תומא סלימאן. ההצעה, שסיימנו להכין רק אתמול, משקפת גם היא את ההתחייבות של ועדת החוקה לקדם את זכויות הנפגעים והנפגעות בעבירות בכלל ובעבירות מין ואלימות מגדרית בפרט. העובדה שההליך הפלילי מופקד בידי המדינה אינה יכולה להוות הצדקה להשתקת קולם של קורבנות האלימות. תפקידה של המדינה הוא להעניק לקול של הנפגעות מעמד ומקום בהליך הפלילי. במקביל, על המדינה לסייע לקורבנות האלימות לממש את זכויותיהן להיפרע מהעבריין הפוגע וממי שאפשר לו את הפגיעה באמצעות תביעה אזרחית.
הצעת החוק מאריכה את תקופות ההתיישנות ומרחיבה את האפשרות של נפגעת עבירת מין להגיש תובענות אזרחיות בגין עבירות מין הן כנגד הפוגע והן כנגד צדדים נוספים הנושאים באחריות לפגיעה. הצעת החוק מרחיבה את אפשרויות התביעה בשני המישורים הבאים: ראשית, מוצע כי תקופת ההתיישנות תוארך עד לגיל 35 גם כאשר התביעה אינה כנגד הפוגע עצמו אלא למשל כנגד מוסד שברשלנותו לא מנע את הפגיעה; שנית, מוצע כי קיומו של ההליך הפלילי נגד הפוגע לא יביא לקיצור תקופת ההתיישנות האזרחית הבסיסית והיא תהיה עד גיל 35, כמו תקופת ההתיישנות במצב שבו לא היה הליך פלילי כלל.
לבסוף, ההצעה עוסקת גם בסעיף 18ב לחוק, הקובע כי אם הוגש כתב אישום בעניין התעללות בקטין בידי אחראי לו או בעניין עבירות מין מסוימות שבוצעו בקטין, תהיה הארכה אוטומטית של שנה מיום שההרשעה הפכה סופית, על מנת להגיש תובענה אזרחית כנגד התוקף – גם אם תקופת ההתיישנות האזרחית כבר חלפה.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו שלוש בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי וחברות הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שהכינה הוועדה. שוב, אודה ליועצות המשפטיות, לצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה, לחברות הכנסת המציעות ולנציגי ונציגות משרד המשפטים. תודה רבה.
314 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.