קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כבר בדיון המי-יודע-כמה להסביר למה הכנסת הזאת צריכה להתפזר, אבל אני רוצה כן לדבר – אני שומע את הרחש-בחש והדאגה – פשוט, אתה יודע, זה קורע את הלב – לתקציב שחברי הכנסת עכשיו דואגים לעצמם למימון המפלגות. אני פשוט מתרגש מהדאגה הזאת לכספי ציבור. אני ישבתי פה בשנה האחרונה, ואני זוכר איך בכל הצבעה רצו פה לכל מיני מפלגות ולכל מיני חברי כנסת וקואליציה של 61 והקמת משרדים והקמת כל מיני דברים, רצו פה מיליונים, הרבה יותר מאותם 30 מיליון של מימון מפלגות שרוצים אולי להעלות. זה – 1.
נכון. לא, והשיפוץ שם של הביטחון ברעננה.
נכון. אז כמה משרדי ממשלה, משרד מודיעין, משרד – – –
עכשיו, אני רוצה להזכיר לנו, לעצמנו – לפחות שנדע אנחנו את האמת – הרי הסיפור הזה של מימון מפלגות – יש שתי אפשרויות לעשות בחירות: או להחתים מישהו שקשור לכמה חברות ויש לו אינטרסים על ערבות ולקחת מהבנק או, בשביל שיהיה טוהר הבחירות ושיהיה נטול אינטרסים, אז בעלויות תישא המדינה. אפשר לעשות את זה כמו בארצות הברית, תאמינו לי. אפשר לעשות את זה כמו בארצות הברית, שלוביסטים ואינטרסנטים – מסתובבות פה מספיק חברות לוביסטיות שהיו דואגות לממן את הבחירות האלה בצורה טובה. כשבאים להגן על הדמוקרטיה, שהיא תהיה נקייה, על זה כולם מתקוממים. חושבים שאין עלויות לדבר הזה ומדברים על 30 מיליון שקל כאילו על זה יקום וייפול. איפה קצת יושרה, קצת יושרה פנימית? הרי אם תמורת הצבעה אחת היה צריך להעביר 30 מיליון לאיזו עירייה, לאיזו עירייה היה צריך להעביר 30 מיליון, כולם היו בסדר עם זה; זה בסדר, כי זה חלק מהתהליך הדמוקרטי. אבל פתאום פה מתקוממים כל היפי נפש ומסבירים לך: לא, זה חורבן העולם, חברי הכנסת דואגים לעצמם. מישהו מאיתנו מרוויח שקל מכל הסיפור הזה? מישהו מאיתנו יוצא לו משהו מכל הסיפור הזה? קצת, טיפ-טיפה, יושרה פנימית.
ואני רוצה לסיים עם דבר אחד. שואלים אותנו כל הזמן: איך אתם מוכנים למסור את הנפש על חינוך הילדים? איך אתם מוכנים שלא ילמדו וכן ילמדו? אנחנו עכשיו בפרשת השבוע זאת חוקת התורה. אומרים חז"ל: "אדם כי ימות באוהל" – "אין התורה נקנית אלא במי שממית עצמו עליה". התורה לא נקנית באיזשהו – בפרנג'יות, בקלות, אלא במי שממית עצמו עליה. על זה אנחנו גדלנו. איפה יוסי שיין, שקודם שאל אותי? על זה אנחנו גדלנו ועל זה, כמו שאלפי שנים נלחמנו, על זה אנחנו נילחם, ובעזרת השם, אנחנו נחזור לכנסת שתדע להעריך את הדבר הזה ולהעלות אותו על נס, וזה מה שיציל אותנו. תודה רבה.
406 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.