קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, פעם אחר פעם אנחנו עולים לכאן – המיקרופון עובד כאן, אדוני? לא שומעים – פעם אחר פעם, אדוני, עולים לכאן עם דברי בלע שפשוט אני לא מאמין שנאמרים כאן מעל השולחן הזה. קודם כול, חברי אבוטבול, אתה ציטטת קודם – תקשיב רגע, תקשיב.
ציטטת קודם את כתביו של הרב השל, נכון? האם אתה מודע לתפוקתו היוצאת-דופן של הרב השל? האם קראת את מסתו על השבת? שאלתי אותך שאלה. אתה ציטטת את הרב השל לגבי השבת, שאתה רצית לקדם את השדולה למען השבת? שאלתי שאלה: כן או לא?
לכן אני אומר, אני שמחתי לשמוע את הרב אבוטבול מצטט את הרב השל, מגדולי התנועה הקונסרבטיבית. אני שמח על כך.
זה יפה מאוד. הבורות זה הדבר הכי – – – פה.
לא. עליך, עליך, עליך. ציטטת את הרב השל, והרב השל, כבודו במקומו מונח.
ולכן, כשאתה מצטט, זה טוב שאתה מצטט, ותודה.
כבוד הנשיא – נהדר, אבל אתה זה שמצטט את הרב השל.
אני לא מוכן. זה פוגע בכבודו של הנשיא.
הרי אם היית מקשיב, היית יודע שאינני אומר דבר – – –
ההפך, הרב השל וכבוד הנשיא גדולים המה. שאלתי אותך שאלה ולא ענית כי לא רצית.
לכן אנחנו נמצאים פה, בימים האלה – – –
עכשיו, ראינו מופעי ראווה. קודם שמענו פה בכלל קללה כמעט על כך שנכנס ראש ממשלה הלילה. ה' ישמור אותנו מראש הממשלה, כך נאמר לנו, ה' ישמור אותנו. אין גבול לכל הדבר הזה, לרוע הזה, לרשע הזה, לרעל הזה שפה שמו על השולחנות האלה. אבל אנחנו – – –
אבל הרי קורה דבר נוסף, אדוני היושב-ראש, אם תרשה לי לדבר.
הדבר הנוסף שקורה פה – תראה, אנחנו ישבנו פה בוועדת הכנסת, ובוועדת הכנסת, בצורה הכי צינית שנאמרה, ראינו איך מדברים איתנו על ביטול פרויקט המטרו בשביל שבוע אחד של בחירות, אם נאריך, ובו בזמן על העלאת יחידת התמיכות למען הבחירות. מה אנחנו רואים, חברים? הציניות בתוך המערכת הפוליטית, תוך כדי רמיסת קדושת היהדות, מגיעה לשיאים שלא ידענו קודם – שימוש נלוז בשמו של ריבונו של עולם כאן מעל הבמה, פרשנות למהי אצבע אלוהים, שימוש נלוז בנושא הקדושה ושימוש נלוז בכספי ציבור. חברים, אנחנו כאן אומנם הולכים לבחירות, אבל יש גבולות.
בבית הזה הפרו את הגבולות האלה.
אני מקווה, אדוני, שהעם שומע את הקולות ורואה את המחזות ומבין שבבחירות הבאות צריכה להתקבל הכרעה ברורה לשמור על שפיותה של המדינה, לשמור על הציונות, לשמור על החירות, לשמור על הלאום היהודי בתוך המדינה, על כל המסגרות של הליבה היהודית שאותה אנחנו רוצים בתוך מדינת ישראל. ואם כך יהיה, ייטב לעם הזה. תודה לך, אדוני.
411 מילים של יוסף שיין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.