קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, קודם דיברתי על הנקודה בשאילתה של חילולי השבת הנעשים בפרהסיה על ידי גלי צה"ל, על ידי חיילים, דבר שנוגד את הפסיקה שהייתה. אני תמיד מרבה לדבר, גם כיושב-ראש השדולה למען שמירת השבת בכנסת, על כל הנושא של חילולי שבת, בפרט בנושא של המרחב הציבורי, דבר שהוא חמור כשלעצמו. אנחנו צריכים לדעת ולהבין שזה דבר שהוא נוגד את תפיסת עולמנו שהמדינה הזאת נקראת מדינה יהודית, מדינת היהודים, ולכן חייבים להקפיד בכל מה שקשור לשמירת השבת, לפחות במרחב היהודי, במרחב הציבורי הרחב.
אני רוצה לקרוא את ברכת נשיא המדינה שנשלחה אלינו, של מר יצחק הרצוג, נשיא המדינה, לשדולה למען שמירת השבת בכנסת, ברכת נשיא המדינה לכבוד השדולה למען השבת. עוד לפני שהחיים נעשו מהירים כל כך, מלאי התראות, צפצופים וצלצולים; עוד לפני שהמסכים השתלטו על שדה הראייה, על זמן האיכות הפשוט, על הארוחות, על היחד הקהילתי והמשפחתי, על המפגש פנים-אל-פנים, באשר באה שבת – באה מנוחה, מנוחה ליגע ומרגוע לעמל. ואם הדבר היה נכון בעבר, הוא בוודאי נכון ונצרך עכשיו. היום, כשהחיים רודפים אותנו, כשהאדם חסר את ההזדמנות להתכנסות פנימה, לשקט פנימי, השבת מאפשרת לכל החפץ בכך להכיר את הכוח שבמנוחה ולהטות את הקשב למקום אחד. להכיר ולהיפגש. קצר המצע מלהביע את הגיוון, העושר והעוצמות שמצאו כל גווני הפסיפס היהודי המרהיב, בעלי דעות ותפיסות שונות, ברעיון השבת. רבי אהרון מקרלין, מחבר המזמור יה אכסוף, הדגיש את השבת, שבת קודש, כיום התעלות רוחנית פנימית: "נועם הנשמות, עונג הרוחות ועדן הנפשות". ברל כצנלסון, מאבות תנועת הפועלים הישראלית, הדגיש את היותה של השבת אבן היסוד של התרבות העברית ומתנה שהעם היהודי נתן לאנושות. מהשבת הוא שאב השראה לחזון חברתי מפותח, וראה בה את "ההישג הסוציאלי הראשון של האדם העובד בהיסטוריה האנושית". ואילו הרב אברהם יהושע השל ז"ל, הוגה ומעמיק, פרופסור ותלמיד חכם, צאצא של האוהב-ישראל מאפטא, ראה בשבת את האושר האמיתי של היקום: יום של הפוגה בכל ההתנגשויות האישיות והחברתיות, יום של שלום בין אדם לחברו ובין אדם לטבע, שלום בתוך האדם. כל הנעלה והנשגב שבעולם מתאחד עם בורא עולם. זוהי השבת, האושר האמיתי של היקום.
ואכן מגוון החוויות, מגוון הדעות, מגוון ההתייחסויות לשבת, מצביעים יותר מכול על עוצמתה של השבת כחוויה אישית ולאומית מכוננת. השבת איננה של שבט, איננה של מפלגה, איננה שייכת ליהודי אחד ויהודי אחר אין לו בה חלק – כן? שכאילו לאחד אין חלק – השבת עמוקה וגדולה כדי שכולנו נוכל לקחת בה חלק. אם נשאל כלשון חז"ל "שבת של מי?" התשובה חייבת להיות: שבת של כולם. השבת מזמינה אותנו, את כולנו, להתחבר לדופק של העם שלנו ולקבל השראה ממקור משותף, מקור הברכה, שטמונים בו רוב חוכמה וטוב. אני מאחל לשדולה למען השבת בראשות ידידי חבר הכנסת משה אבוטבול להיות שדולה שבה כל ישראל חברים וערבים זה לזה, ומי ייתן וכולנו נצליח לשאוב מעט שבת גם לתוך ימי המעשה. בברכה, ידידך ואוהבך יצחק הרצוג, נשיא המדינה, וכל טוב.
אנחנו מאוד מודים לנשיא המדינה על הדברים החמים של ערך השבת. וכמו שאר מנהיגי המדינה הדגולים שדיברו תמיד בשבח השבת, גם אנחנו נאחל שהממשלה הבאה שתקום תהיה שומרת שבת יותר. תודה רבה.
485 מילים של משה אבוטבול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.