יש פה מישהו שהשאיר עט?
מצוין, אז נעשה את זה. מעולה, מעולה.
אז אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי חבר הכנסת שיין, או שיין, מה שתחליט, בתור התחלה אני מציעה שמי שחשוב לו תקציב המדינה והוא מכהן כחבר כנסת נורבגי, שזה תפקיד מיותר לחלוטין וגוזל כספי ציבור בחודשים הקרובים, שהולכים להיות חודשי בחירות, שיתפטר מהכנסת. זה איזשהו רף מינימום של הגינות. לא בשביל זה עליתי, אבל מכיוון שעמד פה חבר הכנסת שיין ועוד השאיר לי עט להעיר הערות, אז זאת ההערה הראשונה שלי. אין שום הצדקה. לא תהיה פה שום חקיקה ושום עבודה פרלמנטרית בחודשים האלה, ואין שום סיבה שהכנסת ובעצם משלם המיסים הישראלי ישלמו לחברי כנסת ולצוותים שלהם שארבעה חודשים לא יעשו שום דבר, כלום, פשוט כלום. אז זו הערה ראשונה, אבל לא בשביל זה עליתי לפה. אני מציעה שכל המפלגות שיש להן חברי כנסת נורבגים ישקלו את העניין הזה בכובד ראש ובאחריות הלאומית הראויה, במיוחד המפלגה של שר האוצר, כמובן, שמופקד על הקופה הציבורית.
עכשיו אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לדבר על עוולה נוראה שקורית בימים אלה, וזו העוולה כלפי אדם שלפני פחות משבוע ליווה קבוצת ילדים בגיל בר-מצווה לסיור צמוד לגדר של אריאל והותקף על ידי חבורת ערבים, רובם הגדול פעילי ארגוני טרור, שהתקיפו אותם בלינץ' עם אלות ועם אבנים – סרטים שהערבים בעצם צילמו ופרסמו. האדם הזה, שכנראה חשוד שתוך כדי הגנה – כשהוא היה שם מבוגר בודד שאחראי לקבוצה של ילדים צעירים – חושדים שהוא שגרם למותו של אחד מהפורעים האלה.
אם זה נכון, אם זה נכון, חבר הכנסת כסיף, שהמשטרה תחקור ותברר את האמת. אבל האדם הזה ודאי לא יצא מביתו כדי לרצוח את הערבי הזה. הוא ודאי לא התכוון לעשות פיגוע. הוא ודאי פשוט נקלע – במקרה הקשה ביותר הוא נקלע לסיטואציה של הגנה עצמית ובסיטואציה הזאת הוא פעל.
אני שואלת אותך, אדוני היושב-ראש: נניח שהבן שלי, שזרקו עליו אבנים וכמעט רצחו אותו בחווארה, נניח שהוא לא היה מאבד את ההכרה והוא היה יורה, אולי היה פוגע במישהו – היה צריך להיות היום בחקירת שב"כ? זאת הגנה עצמית. למה השב"כ חוקר באמצעים של השב"כ בן אדם שפעל לכל היותר מתוך הגנה עצמית?
זה עוול, זה פשע.
זה שימוש בשב"כ.
זה שימוש בשב"כ, שנועד להגן על מדינת ישראל מפני טרוריסטים – –
– – זה שימוש בשב"כ למטרות לא ראויות, לא דמוקרטיות, לא הוגנות. זה פשוט מעשה נבזי. תודה.
374 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.