ממשלה בלתי לגיטימית שכושלת בטיפול ביוקר המחיה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת אקוניס, אכן נאום מרגש. אני לרגע חשבתי באמת על השנים הטובות שהיו לנו כאן עד לפני שנה. לא 74 שנה, אגב, בחשבון מתמטי זה 73 שנה, אבל באמת עד לפני שנה היה נהדר. כשאני הגעתי ללוד לפני שנה וקצת, בתקופת ממשלה אחרת, כשירו עליי שם – יורים על חבר כנסת בלוד – השמיים זרחו והכול היה נראה נפלא.

לפני שנה, שומר החומות. זוכר אירוע כזה? זוכר אירוע שירו בו על אזרחים ישראלים, על יהודים? פרעות בערים המעורבות? אתה זוכר ירי רקטות לכיוון תל אביב או שהיה נפלא? ואז נזכרתי שכשיצאתי לשירות מילואים בצוק איתן או בעופרת יצוקה, כמה נפלא היה. היה שקט מוחלט. שקט מוחלט. לא היו רקטות על הדרום. תשאלו את תושבי הדרום. סך הכול היה רגוע ושקט.

גם על תל אביב, בוודאי. וכשנזכרים מה היה בנגב ובגליל – הכול פרח ושגשג. למעשה, מי שמכיר פה את ההיסטוריה שלנו – שהתחילה רק השנה, בעצם, כפי שאמר חבר הכנסת אקוניס. פרוטקשן התחיל לפני עשרה חודשים, פוליגמיה בנגב ובגליל התחילה לפני שבעה חודשים, ופשיעה – מושג כזה שהכרנו אותו רק בשנה האחרונה, זה מלפני חמישה חודשים. כל זה לא היה לפני כן. כאשר חבר הכנסת אקוניס היה חלק מממשלות ישראל שמעו שמועות על משהו שקורה בנורבגיה או בארצות מרוחקות, בארצות הברית, באזורים הכפריים – שמעו שיש כאלה דברים כמו פשיעה ורקטות. היה איזה מישהו שהבטיח שהוא יכריע את החמאס, אבל הוא לא עשה את זה. פה לא היו דברים כאלה – לא היה פה חמאס, הייתה רק משילות בנגב ובגליל. היה פה שקט ושלווה.

ובעיקר המחירים. כשאנחנו נזכרים במחירים הנוחים עד לפני שנה אנחנו רק יכולים לקנא ולהרהר בערגה אילו ימים אלו היו. מחירי הדירות – בשתי משכורות היית קונה דירה לפני שנה. הכול השתנה. ירקות, פירות – הכול היה פה נוח. אומרים שהיה פה שמח לפני שהגעתי – לפני שנולדתי אני לא יכול להגיד, אז לפני שהגעתי. אז לפני שהגענו לממשלה היה פה שמח. הכול היה שמח. שום דבר לא השפיע על מדינת ישראל, ובימי נתניהו ואופיר אקוניס העם חגג ברחובות מדי יום. הייתה אפילו תקופה שהוא יצא לפארקים עם אוהלים כדי לחגוג את הקיץ ואת הפריחה. היו ימים אחרים, שבהם נורו זיקוקים כאלה מעזה לכיוון תל אביב. אנשים עלו לגגות כדי לחגוג את היופי ואת הפריחה הגדולה של היחסים הבין-לאומיים.

ובכל זאת, אחרי שדיברנו על הימים הטובים שאותם שם אופיר אקוניס על ראש שמחתו, ואת התגובה אליהם, אגב, שכללה התנתקות מרצועת עזה ושחרור מחבלים – כמובן במדינות אחרות – 1,005 מחבלים, ואת פינוי חברון, ועוד כל מיני מהלכים, שזה לא הזמן להזכיר כי הם לא היו מעולם בעצם, אז בואו נדבר קצת על מה שקורה בממשלה הזאת.

אני נפגשתי הבוקר עם סגן נשיא הבנק העולמי. הוא הציג עבודת מחקר גדולה שהם עשו על ההשפעות הכלכליות הרוחביות של פריסת סיבים – משהו שאתם יודעים שאני אוהב לעסוק בו מעל הדוכן הזה – ומתברר שנגישות של האינטרנט מעלה את הסיכוי למצוא עבודה מ-7% ל-13%. אני נזכרתי איך לפני שנה וחצי הייתי צריך פה לרדוף אחרי שרים מהליכוד כדי שיסכימו להעביר את רפורמת הסיבים, ואיך הייתי צריך לגייס ראשי ערים כדי שילחצו על הליכוד שיעבירו את רפורמת הסיבים. לטובת מי רפורמת הסיבים? לא לטובת איזה פלוני-אלמוני באיזו מפלגה, לא לטובת קוניונקטורה פוליטית – רק לטובת אזרחי ישראל. כאן, שוב, אתה יודע שבנוהל אני מציין את מרגי, שהיה יושב-ראש ועדת הכלכלה, ועזר לי מאוד והעביר את הרפורמה בוועדה. לטובת מי זה היה? לטובת אזרחי ישראל. בסוף זה עבר, והיום אני שמח שהבנק העולמי בחר להגיע למדינת ישראל, ללמוד מאיתנו על פריסת סיבים ואיך זה עוזר לכלכלה – כי הם רוצים להעתיק את המודל למקומות אחרים – לבוא ולחשוף בפנינו את המחקר, כי מדינת ישראל הפכה להיות המדינה עם הקצב הכי גבוה בעולם של פריסת סיבים. ועיקר הגאווה – שזה קורה בפריפריה; לא בתל אביב או במרכז, ששם זה קורה גם כך, כי יש תחרות, אלא במקומות מרוחקים: בנגב, בגליל, בבקעת הירדן, באיו"ש.

לכן אני רוצה להגיד לכם שכשמסתכלים על הממשלה הזאת ועל התוצאות שלה, מבינים שהייתה פה עבודה. אפשר לא לאהוב את הממשלה הזאת, אפשר להתנגד לה מהאופוזיציה, אפשר לבקש להפיל אותה כחלק מתהליכי אופוזיציה, אבל אי-אפשר להעלים תוצאות – אי-אפשר להעלים תוצאות לא במבחן ההיסטוריה ולא במבחן האזרח. לכן, כשאתם מדברים על כך שאתם חייבים להפיל את הממשלה, הרי הייתם יכולים בכל רגע נתון, אם היה נורא חשוב לכם שתהיה ממשלה אחרת – בכל רגע נתון נתניהו יכול היה ללכת והייתה פה ממשלה רחבה, ממשלה שונה, ממשלה הפוכה, מה שהייתם רוצים. אבל בחרתם שלא לעשות את זה. בחרתם להעדיף את טובתו של אדם על השינוי המיוחל שאתם מבקשים.

אני רוצה להגיד לכם שאנחנו כולנו כלים בסוף. הפוליטיקה היא כלי לספק את אזרחי ישראל, כדי לתת להם שירות טוב, כדי להעניק להם ולענות על כל צרכיהם. כשאנחנו פה מתווכחים – אנחנו יוצאים למערכת בחירות, ואני משוכנע שיהיו ספינים, דיונים וויכוחים איך, כמה ולמה, ועוד נתווכח – מה שאני מבקש מאזרחי מדינת ישראל, לא מאיתנו, שיזכרו את זה, וכדי לבדוק אם אתה סיפקת את אזרחי מדינת ישראל והענקת להם את השירות הנכון, מה שצריך לעשות הוא לבחון אך ורק תוצאות. תודה רבה.