ממשלה בלתי לגיטימית שכושלת בטיפול ביוקר המחיה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים אלו מתנהל ויכוח עז בציבוריות הישראלית, ויכוח שגורר אותנו לבחירות חוזרות ונשנות וחוסר יציבות כלכלית. יש בישראל כיום מחלוקת קשה מיהי הקבוצה שתנהיג את המדינה הזאת בעתיד: האם ימשיכו לשלוט עלינו אנשים שבעים ומנותקים, אנשים שהסולידריות החברתית שלהם טובה לתרומות מרגשות שמצטלמות היטב, אנשים שאוהבים לדבר על התחממות גלובלית ועל נושאים חברתיים מסביב ליצירת אומנות רחבה שעושים אומנים מיוסרים? אנשים שנוהגים לצקצק בלשון בכל פעם שהקפה מוגש בטמפרטורה הלא-נכונה לפי הטעם המדויק שלהם? המחלוקת היא האם המנותקים, השבעים, ימשיכו לקבוע בכפייה לכולנו את סדר-היום הציבורי ולהחליט מי ישלוט פה במערכות השלטון, והם יקבעו לנו את האופי של המרחב היהודי בארץ תוך הרס הסטטוס קוו ורמיסת השבת ומערך הכשרות? האם הם ימשיכו להרוס את המועצות הדתיות ואת הגיור כהלכה וחלילה ייכנסו לכאן גויים רבים? האם הם ימשיכו לכרסם בממסד הרבני, שמתנגד להרס היהדות שלהם? האם הם יהרסו ויפגעו במערכת החינוך הכללית, שמנסה להנחיל ערכים מסוכנים לילדים ומבוגרים במסווה של חופש וקדמה?

האם המנותקים והשבעים יקבעו סדר-יום מסוכן למדינה ולחופש המחשבה של האזרחים באמצעות תקנות וחוקים שיקבעו את הטרללת שהם מביאים מאמריקה, טרללת שאפילו הגויים באירופה השמרנית מתנגדים לה – טרללת של שיח שהורס כל חלקה טובה של חינוך למסורת ולערכי ליבה של משפחה ושכל ישר? האם הם שיקבעו מי האנשים שיתקבלו למקומות העבודה, מקומות עבודה איכותיים וטובים, ובפני מי הדלת תישאר סגורה? הם אלו שרוצים להמשיך לקבוע לנו לשלם מיסים גבוהים על חד-פעמי ועל הדלק בשביל לממן פרויקטים הזויים לחינוך מהפכני בצה"ל ובמערכת החינוך ולחנך את כולנו מחדש. את זה הם רוצים להמשיך לקבוע לנו.

או שמי שיקבע איך נחיה פה זה העם שמחזיק את המערכת כולה, האנשים הישרים שעובדים עבור שכר מינימום ושעות נוספות, עם ישראל הפשוט והישר, העם שלנו. כי העם שלנו הם נהגי האוטובוסים שעובדים קשה בתנאים לא פשוטים; העם שלנו הם נהגי המוניות שנקרעים תחת המיסים הגבוהים והפקקים; העם שלנו זה הפקידים והשליחים בחברות וארגונים פרטיים וגם במשרדי ממשלה; העם שלנו זה המורים והגננות, שעובדים בשכר נמוך ותוך לחץ עבודה אדיר; העם שלנו זה העובדים הסוציאליים, שמתמודדים בגבורה עם סיטואציות לא פשוטות שקורעות כל לב; העם שלנו זה השוטרים, אנשי כוחות הביטחון המסורים והאהובים שלנו, ששומרים עלינו יום ולילה במסירות ובגבורה; העם שלנו זה עובדי הניקיון והתחזוקה, אנשים ישרים שיוצאים להרוויח את לחמם ביושר ובחריצות; העם שלנו זה אברכי הכולל המצוינים ונשותיהם, הגיבורות האמיתיות, שהן הפמיניסטיות האמיתיות, אלה שיולדות הרבה ילדים בריאים ומחונכים, שמחים בחלקם ומאושרים בחייהם, בזכות החינוך האיכותי שמקבלים מהאימא היהודייה, שמנהלת בגבורה בית יהודי תוך כדי עבודה במשרה מלאה. זה העם שלנו, עם נפלא.

המאבק שלנו זה אם הם אלה שיקבעו. האם אנו נשלם מכסף ציבורי על שכר הגון למורים ולעובדים הסוציאליים, לגננות ולמטפלות בגנים של הילדים? האם נשלם לאברכים ולבני הישיבות הקדושות מלגות ראויות למחיה כפי שמשלמים לחוקרים באוניברסיטאות? האם שוטר ידע שהוא מקבל שכר הגון בתמורה לזאת שהוא משלם מחיר אישי ומשפחתי גבוה ומסכן את חייו ברחובות ישראל? האם ייעשה פה צדק חלוקתי של העושר שיש לאוצר המדינה ונביא לחלוקת משאבים הוגנת וצודקת, שתאפשר הזדמנות שווה לכל אזרח, לכל ילד, לכל איש ולכל אישה מכל החברה האזרחית בישראל, גם אם הם ספרדים, גם אם הם חרדים או שומרי מסורת, גם אם הם ערבים, גם אם הם אתיופים או עולים חדשים? כי כיום בישראל השבעה הם לא מתקבלים להיות מרצים – – –

יוצאי אתיופיה.

מקובל. תוסיף לי דקה. כי כיום בישראל השבעה הם לא מתקבלים להיות מרצים באוניברסיטאות או לעבודה במגדלי השן באוצר, במשרות בכירות במשרדי הממשלה ובשוק הפרטי, כי הם עושים הכול להסליל את הציבור היקר שלנו, הציבור הימני והמסורתי פה בארץ, להמשיך להיות חוטבי עצים ושואבי מים; כי הם לא מוכנים לתת לנו להיות כמותם, בישראל השבעה והמדושנת, שטסה לחו"ל פעם, פעמיים ושלוש ואולי יותר – ועכשיו אנחנו רואים את התורים והצפיפות, אבל לא רק בגללם, ואני אדבר על זה; ישראל שסועדת במסעדות יוקרה; ישראל השבעה שקונה דירות להשקעה על חשבון הזוגות הצעירים, שחיה במגדלי יוקרה ומחליפה רכבים בליסינג כל שלוש שנים כי היא מקבלת אשראי במימון זול יותר מאשר עמך ישראל. כי הם מפחדים. הם יודעים שהדמוגרפיה מנצחת אותם, הדמוגרפיה הימנית, המסורתית והדתית, כי אנו לא יורדים מהארץ. אנו אוהבים את הארץ ולא יורדים ממנה בשביל נוחות כלכלית.

כי אנו זה עמך ישראל, ציבור אחר מהם, השבעים והמנותקים, הציבור שלנו, שמעריך את הקדושה של ארץ ישראל ומוכן לחיות פה בדירת שיכון של 50 מ"ר ולהתנהל בתחבורה ציבורית, ואם הוא מחזיק רכב, מדובר באיזה רכב טרנטה ישן ומזהם, כי אין לציבור שלנו כסף לקנות טסלה נקייה ואנרגטית. הציבור שלנו אלו אנשים שקונים במבצעים בסופר, אנשים שהולכים בסוף היום לשוק לחפש את הירקות בהנחה. אלו אנשים שהולכים ליד 2 ולפרויקט אגורה לחפש לעצמם רהיטים משומשים – לא בגלל מודל הקיימות של השבעים המנותקים, אלא בגלל שאין להם פרוטה מיותרת, כי אין להם כסף לכל המיצים והצרכים של השבעים והמנותקים, כי לא נשאר להם כסף אחרי המיסים והמחיה המטורפת בארץ – מחיה יקרה מאוד שאתם גרמתם לה.

רבותיי, אין מי מאיתנו שעושה קניות בסופר ולא נתקל באנשים שמחזיקים ביד רשימה, שמחשבים כל מוצר מה העלות שלו ואם הם יכולים לעמוד בתשלום הסופי. גם פגשנו אנשים שמחזירים מוצרים למדף כי אין להם כסף לקנות. גם לי יצא יום אחד שהגעתי לסופרפארם והגיע אליי אדם מבויש כולו, מכונס ומבויש בתוך עצמו, ומבקש אם אפשר לשלם לו על המטרנה והטיטולים ואולי גם על איזו תרופה. אלו אנשים עובדים שהמדינה הופכת אותם לעניים. תתעוררו. אלו אנשים שקמים בבוקר, שני בני הזוג, ויוצאים לעבודה; אנשים שעובדים בעבודה אחת במשרה מלאה ותוספת של הכנסה צדדית, כי האנשים האלה רוצים לחיות בכבוד מינימלי, והמדינה לא מאפשרת להם בגלל יוקר המחיה המטורף שנהיה פה בשנה האחרונה בגללכם, השבעים והמנותקים. אני לא מדבר על צריכת מסעדות ורכבי יוקרה וטיסות לחו"ל וביגוד של מותגים יקרים. אני מדבר על אותם עובדים שיוצאים כל בוקר לעבודה ואין להם כסף לשלם על המחיה היקרה מאוד בכל הארץ; אני מדבר על המזון שעלה מאוד; אני מדבר על האנשים שהפכו לעבדים בשכר נמוך, שאין להם מה לאכול ואין להם איך לקנות תרופות.

אתם בממשלה הזאת בתוך שנה בלבד יצרתם עליות מחירים שמתאימות לסקנדינביה ודובאי, ולא התחשבתם במצוקות האזרחים שחיים במדינה שנהייתה בגללכם יקרה מאוד. כמו בדובאי, אתם בכוח הופכים למדינה של מעמדות ופערים ממשיים בין האזרחים: מעמד הבעלים על חנויות, על דירות ועל העסקים, מעמד שקונה בקניונים וטס לחוץ לארץ, והמעמד השני הוא המעמד הנמוך, שעובד כמו עבד בשביל המעמד הגבוה, מעמד שמביא עבור המנותקים את האוכל במשלוחי וולט, מתקין לכם את הציוד הטכני בבית. אלה המורים של הילדים שלכם, אלו המטפלות של התינוקות שלכם, המעמד הזה שמטפל בהורים הקשישים שלכם. זה מעמד שבשביל קצת חופשה להתאוורר, כי גם להם מגיע, הוא נאלץ לצאת מן הארץ, כי שם הרבה יותר זול מאשר לנפוש בארץ. אתם יכולים לנפוש בארץ, הוא לא יכול לנפוש בארץ. אמר לי יהודי אחד שרוצה לצאת לנופש של שני לילות – הם משפחה עם שני ילדים, מבקשים ממנו 8,000 שקל. הוא אומר: איך אני יכול לעמוד בזה?

ממשלת הלה-לה-לנד שלכם הרסה כל חלקה טובה. אנו מציעים אלטרנטיבה, ואנו נביא לעם בשורה של ממש בחינוך, במסורת, נחזיר את הכבוד לעובדים המסורים, נאפשר לכל אזרח הזדמנות שווה ואמיתית. טוב שאתם הולכים. אנו נפעל לטובת העם, ומחכים להיכנס לתקן את הנזקים שלכם.