שלום, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שלום למילואימניקים ולמילואימניקיות. כיף לראות אתכם פה איתנו. אני באתי לפה להזכיר לכולנו שבתוך הקרבות הפוליטיים וקואליציה ואופוזיציה ועניינים, יש מערכת חינוך שקורסת ויש מאות אלפי צוותי ההוראה שלא מסוגלים לשרוד את השנים הכל-כך קשות שהם עברו בקורונה והם נוטשים את המערכת.
ובזמן הזה אנחנו פה, ופה אני קורא גם לשר האוצר וגם לשרת החינוך וגם ליושבת-ראש הסתדרות המורים: יש לנו אחריות לעשות הכול כדי לשפר את מעמד המורה. אני מסתכל פה על חברת הכנסת קטי שטרית מהליכוד, שאני יודע שזה בוער בה כמו שזה בוער בי – שנינו מורים. ויש לנו אחריות לא להיגרר עכשיו ל-1 בספטמבר, כי יש איום שביתה. שביתה היא כלי קריטי שצריך לשמור עליו, אבל התפקיד שלכם הוא לעשות כל מה שאפשר כדי להגיע למצב שמיליונים של הורים ותלמידים לא ישלמו מחיר על קרבות פוליטיים כי משכתם את הזמן לרגע האחרון.
אנחנו באמצע יוני, יש מספיק זמן כדי לעשות שינוי משמעותי – לתת תוספת גדולה למורים בתחילת הדרך, לתת עוד תוספת גם למורים והמורות הוותיקות שנתנו שנים את כל מה שהם יכלו, לחזק את המנהלים ולתת תחושה למי שהולך לשליחות הזאת שאנחנו מפה, מהכנסת ומהממשלה, מסתכלים למורה בעיניים, רואים שהיא עובדת קשה ועושים באמת את מה שניתן כדי להרים את המעמד שלה בציבוריות הישראלית. לנו יש שליחות ואחריות פה, קטי וכולם, לעשות הכול כדי שההסכם הזה ייסגר, ובקרוב. תודה רבה.
221 מילים של רם שפע. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.