קודם כול, אני באמת פה לברך על היום החשוב הזה, יום הוקרה למערך המילואים, מילואימניקים ומילואימניקיות, ואני מנצלת את הבמה הזאת להגיד שהצלחנו לצמצם עוד פער. שמחתי היום – לאחר שיחות רבות שהיו לי עם נשים במערך המילואים שהתלוננו על זה שמחליטים עליהן; אישה שיולדת, ברגע שהיא יולדת ויוצאת לחופשת לידה, אוטומטית מפרישים אותה מצה"ל. היום הודיעו לנו שהמצב ישתנה – שאין סיבה להחליט עבורנו אם אני רוצה לעשות מילואים או לא, ולכן זה לא יהיה אוטומטית. ישאלו אם מי שרוצה להמשיך או להפסיק, יותר נכון, אם מישהי רוצה להפסיק, ומאותו רגע נמשיך. זה עוד נדבך חשוב בקשר שבין החברה לצבא, וזה מוכיח שיכולת ההחלטה היא בידינו.
צה"ל חשוב, מערך המילואים חשוב, מערך המילואים הוא אבן ראשה. אני גאה להיות מילואימניקית ולשרת, גם היום, כשאני חברת כנסת. תודה רבה.
129 מילים של נירה שפק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.