ציון יום ההוקרה לכוחות ביטחון הפנים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

זהו יום הוקרה לכוחות ביטחון הפנים, וקודם כול הזדמנות לומר פשוט תודה. נציבת שירות בתי הסוהר, שיושבת כאן, אדוני היושב-ראש, ניצב בדימוס מיקי לוי וכל השוטרים, הכבאים, אנשי שירות בתי הסוהר באשר הם, מפה אנחנו אומרים תודה. אבל יש לנו עוד תפקיד חוץ מלהגיד תודה, והתפקיד שלנו, כפי שאני רואה אותו, הוא לעשות שינוי עמוק בדרך שבה תופסים בכלל את נושא הביטחון הלאומי.

למרות שזה יום הוקרה, אני רוצה להסתכל – לשים תמונת מראה עלינו, לא עליכם. לכם יש תמונות מראה כל יום. דווקא ביום ההוקרה הזה לכם, אני רוצה לשים תמונת מראה עלינו, עליי. האם מה שאמרנו פה כולנו – אנחנו פה, ובכנס המקסים שהיה פה לפני כן, שחברתי מירב בן ארי ארגנה – מה אנחנו הולכים לעשות מחר בבוקר? כשאני אומר "מה אנחנו הולכים לעשות", זה מה יהיה פה, בכנסת ישראל, מה יהיה בממשלה ומה יקרה פה עוד איקס זמן.

אני רוצה להגיד שתי מילים על ביטחון לאומי; זה דבר שאני חושב עליו שנים רבות, שנים רבות לא יכולתי להתבטא עליו בחופשיות, אבל פה אני מרגיש חופשי, גם מתוקף תפקידי וגם מתוקף הבית הזה: כאשר מדובר על איום חיצוני, אנחנו מתכנסים לישיבות ליליות ארוכות, אבל כאשר אנחנו רואים דברים שקורים בביתנו אנו פנימה, בכל התחומים כולם – לעיתים אנחנו מהנהנים בראש, עושים דיון תקציבי כזה או אחר, אבל התפיסה העמוקה, הבסיסית, של מהו ביטחון לאומי – זה יעד שעוד לא הגענו אליו שנים רבות. התפקיד שלנו הוא לשים את זה על סדר-היום, כי החוסן החברתי והביטחון הלאומי, הפנימי, הם הדבר המרכזי ביותר שרק אפשר לחשוב עליו.

אני רוצה לפרוט את הדברים הגדולים לפרטים, כי האמת נמצאת שם. אז ברגעי קיצון, ברגעים של אומץ לב, אנחנו מעלים על נס את אנשי כוחות ביטחון הפנים. זה יכול להיות כשיש שרפה גדולה, ואז יש שידורים בטלוויזיה ואנחנו רואים את הכבאים נלחמים; זה יכול להיות באירוע של חיסול מחבלים, ששוטר נוסע על אופנוע – אמיר ח'ורי, זיכרונו לברכה – ומסתער לבדו, נורה ונהרג; זה יכול להיות באירועים קשים מאוד שעובר שירות בתי הסוהר כל יום, כל הזמן, בכל בתי הסוהר, וזה קשור לחוסן הפנימי שלנו, מה עושה אדם או אישה שנכלאים בדין בגין עבירה אבל חוזרים לחברה – האם אנחנו עושים הכול או עוצמים את עינינו? והמציאות היא שאנחנו עוצמים את עינינו חלקית. השאלה היא מה עושים. כי בתנאים הבלתי-רגילים, הקשים, שעוברים כל האנשים האלה – בואו, אנחנו מדברים פה על כיבוי והצלה? כיבוי והצלה, בהגדרה, לא מוגדר עדיין, אמיתי, חוקית ולפי התקנון, כגוף ביטחוני על כל המשמעויות שלו. עדיין לא. זאת המציאות. הבית הזה יכול לשנות אותה. הבית הזה יכול לשנות את המציאות הזאת. אם אנחנו רוצים לייצר שיקום אמיתי – אנחנו באים רק כאשר יש איזה אירוע קיצון בשירות בתי הסוהר, אבל לא רואים את כל המערך האדיר של השיקום שיש, ואיך חוזרים לחברה לאחר מכן ואם יש מי שיקבל את האסיר לחברה לאחר מכן.

וכשמדברים על שיטור, רואים בדרך כלל או את האירועים של פיזור המון או אירועים בהר הבית או אירועים בשייח' ג'ראח או הפגנה גדולה אחרת. אבל מה עם היום-יום? מה עם היום-יום – עם טיפול בתאונות דרכים, עם הגעה לאירוע, לזירת עבירה? ליכולת לתת מענה מיטבי בתחנת משטרה מודרנית, שאתה נכנס אליה ומקבל שירות? זה התפקיד של הבית הזה, ולשם אנחנו צריכים ללכת.

אמרתי את כל הדברים האלה כי אני לא יכול רק לומר לכם תודה ביום כזה – את זה אני בוודאי אני עושה, ואני משתדל לעשות את זה ככל שאני מסוגל גם בבית הזה – אלא כדי לראות איך אנחנו, באופן כללי, הבית הזה – ללא הבדל היכן יושב כל אחד, היום אני פה, מחר אני אהיה שם – איך לוקחים את כוחות ביטחון הפנים והופכים אותם באמת להבנה עמוקה של חלק מהביטחון הלאומי. כי הסיפור פה הוא לא סיפור של כסף; הכסף מגיע רק אחרי הקשב; לא באירועים חריגים, אלא בשגרה, ביום-יום, כי היום-יום הוא מה שמכתיב את חיינו, וביום-יום הזה נמצאים כל הזמן שוטרים, סוהרים ואנשי כיבוי.

עוד דבר מיוחד למערך הזה: אין לו באמת ובתמים מי שיחליף אותו. אין מי שיתגבר אותו באמת. אז יש אי פה אי שם כוחות מילואים למשטרה, אבל בסוף, כיבוי אש זה כיבוי אש ואין בלתו, וכך גם שירות בתי הסוהר, וכך גם בגדול המשטרה. לכן צריכים משטרה חזקה יותר, כיבוי אש חזק יותר, שירות בתי סוהר חזק יותר וטוב יותר. זה נכון שיש בעיות, יש תקלות, והבית הזה – תפקידו גם לפקח, לבקר את הארגונים, את המשרד, אותי; אבל החיבוק לא צריך להיות רק ביום הזה, החיבוק – והוא מתקרב – צריך להיות ביוני, בתקציב המדינה החדש. שם מתחיל הכסף. הקשב צריך להתחיל הרבה קודם.

אני מברך אתכם, אני גאה לעמוד פה על הדוכן הזה כמי ששירת שנים רבות במשטרת ישראל ולברך אתכם ביום הזה – זאת התרגשות כפולה מבחינתי. אנחנו נעשה את כל מה שאנחנו מסוגלים כדי לקחת את כל הארגונים היקרים האלה ואת האנשים היקרים האלה למקום הכי טוב שמגיע לכם, ומגיע הרבה יותר. תודה רבה.