קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו היום מציינים יום הוקרה לכוחות ביטחון הפנים, שבעצם מגיעות להם כל הערכה, תודה וברכה על כל מה שהם פועלים למעננו במשך כל השנה לשמירת הסדר במדינה. "אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו", כך אומרים חז"ל. לכן באמת יש הוקרה והערכה אליהם. בתורה נאמר: "שֹפטים ושֹטרים תִתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך – – – ושפטו את העם משפט צדק" – כלומר, החיוניות של שופטים ושוטרים היא חובת המציאות בכל חברה מתוקנת, חברה אזרחית שרוצה לראות חיים תקינים.
אני באמת שמח שבהיותי ראש העיר בית שמש זכיתי גם לחנוך וגם לפעול רבות ונצורות להקמת מרכז ההדרכה – בית הספר לשוטרים. מכל קצווי הארץ הביאו את כל בתי הספר ועשינו מרכז הדרכה ענק, מיוחד, לכל אותם רבבות של שוטרים שנמצאים בכל הארץ, שיהיה להם נוח ונעים גם ללמוד כל מיני טכניקות טובות וחדשות. זה היה באמת מאוד מרגש גם להיות שם וגם לאחר מכן להשתמש במתקן הנפלא הזה של מרכז ההדרכה, שחנכתי אותו עם ראש הממשלה דאז מר בנימין נתניהו ועם נשיא המדינה ראובן ריבלין, דבר שבאמת יצק לנו המון המון כוח לעיר בית שמש. כמוהו גם אותו מועדון גמלאים לכל גמלאי המשטרה, שבתור הערכה לכל מה שהם פועלים למעננו חנכתי להם. הקמתי להם מועדון ברחוב ביאליק בעיר בית שמש כדי לתת להם כוח להתאחד ולדעת שיש לנו הערכה כלפיהם למרות שהם יצאו לגמלאות. יש לנו באמת הערכה אמיתית לנושא הזה.
באמת לא צריך לספר כמה קשה להם התפקיד הזה. זה לא תפקיד קל להיות שוטר או להיות במצבים פחות נעימים ומביכים. היו לנו הרבה שיתופי פעולה נהדרים גם בתחום החינוך: תוכניות יפות שהקמנו עם נוער מתמודד ונושר בעיר בית שמש, דברים שבאמת חיזקו מאוד את האוכלוסייה ונתנו הרבה כוח לאותם נערים צעירים, שפיתחו לעצמם – אותם אלה – רצונות ושאיפות אולי כן להיקלט לכוחות המשטרה. ועל כך באמת תודתנו וברכתנו למשטרה.
עם כל הדברים המתוקים והחשובים האלה – ודווקא אני שמח שנמצא פה גם סגן השר לביטחון פנים – צריך לומר עוד דבר: אנחנו, במשטרה היהודית, חייבים לגלות טיפה יותר חמלה כלפי אלה שהשוטרים נתקלים בהם, וזה לא קל. אני אומר "זה לא קל", כי אנחנו יודעים שלפעמים ישנן סיטואציות מאוד מביכות כשהשוטרים נמצאים ונקלעים לכל מיני הפגנות וכו'. אז צריכים לדעת. גם כמובן יש הבדל בין הפגנה לאומנית לבין הפגנה תורנית או כל דבר אחר. אני באמת רואה הבחנה מאוד גדולה בנושא הזה בין אלה שבכלל לא מכירים בקיומה של מדינת ישראל לבין אלה שרוצים להיטיב כל מיני דברים, גזרות שנגזרו עליהם בענייני דת וכדומה, אבל המכנה המשותף שצריך לדעת – ואני אומר את זה בצורה הכי פשוטה: האזרחים הם לא בהמות, הם בני אדם, הם בני אנוש. צריך לדעת שהשימוש בכוח צריך להיות הנשק האחרון האחרון האחרון שמשתמשים בו כלפי אזרחים, כלפי בני אדם. זה דבר פשוט איום ונורא, בפרט אם פוגשים בהפגנות נערים בעלי צרכים מיוחדים, מהחינוך המיוחד וכו'. ודאי שחייבים לפתח המון המון מיומנויות לנושא הזה. ואני גם ביקשתי – הבאנו פה בחקיקה את הנושא הזה – שכל שוטר יקבל הדרכה בסיסית בכל מה שקשור לכאלה שנקראים מהמגזר של החינוך המיוחד, אבל לצערי הקואליציה לא אישרה את זה, וזה נפל ממש ברוב דחוק של שניים-שלושה קולות. חבל מאוד מאוד, כי אני חושב שזה תיקון מאוד גדול, כמו התיקון שגם כשמפעילים מכת"זית לשימוש מול תושבים, צריכים לדעת, להבחין. עכשיו יש איזה שינוי, משהו עם מצלמה, אבל זה לא מספיק. אותם כוחות ביטחון, שאנחנו אוהבים אותם, הרסו הרבה בתים בגלל זה, ונכנסו עם המכת"זית והבואש לכל מיני חצרות של בתים. אחת החצרות הייתה מלאה בכ-400 סלי מזון למשפחות נזקקות, והבואש הזה פגע בכל אותן השקיות, והן הלכו אחרי זה לאשפה. זו חלוקה של סלי מזון לאותן משפחות.
לכן, אני חושב שחייבים לדעת לגלות המון חמלה. צריך לדעת שעל השוטרים במצרים כתוב "ויֻכו שֹטרי בני ישראל" – הייתה שם משטרה יהודית, אבל השוטרים שם היו מוכנים לחטוף מכות, כן? אתה בא מרקע משטרתי – השוטרים שם הסכימו לחטוף מכות בגלל היהודים שלא השלימו את חוקם להביא להם את התבן ואת הלבנים למצרים, העיקר שהיהודים לא יחטפו מכות. תראו איזה שוטרים בעלי חמלה. אלה שוטרים יהודים.
אני אומר את זה, ובזה אני מסיים: אנחנו נמצאים כעת ערב ההילולה של ל"ג בעומר, ופה צריך המון המון המון סבלנות של השוטרים גם כלפי התושבים. מדובר שם ברבבות שמגיעים. צריך רגישות, להפעיל רגישות. רבותיי, אני מבקש ממך, אדוני הסגן, תורידו הנחיות לשטח, כי אתמול שמענו דבר שציער אותי מאוד, שאחד השוטרים הבכירים ביותר בא ואמר: אנחנו נגדע ידיים. כך לא מדבר שוטר יהודי. זה לא סגנון של דיבור. צריך להוריד את זה מהלקסיקון. אמרתי, ואני חוזר: אנחנו אזרחים ותושבים, לא בהמות. צריך לעשות את המקסימום ולא להרים ידיים על תושבים. תודה רבה.
749 מילים של משה אבוטבול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.