העלייה במקרי הטרור החקלאי ברחבי ישראל ובמיוחד בצפון הארץ, וגביית דמי חסות מבעלי העסקים ברחבי ישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, התבשרנו היום על העלייה ביוקר המחיה, תהליך שכל הזמן גדל. משפחה שרוצה לרכוש מוצרים לילדים שלה או למשפחה שלה עומדת בשלב שהיא לא מצליחה לרכוש את כל מה שהיה באפשרותה לרכוש, מכיוון שהמחירים נוסקים כל הזמן. אני לא מדבר על זה שזוגות צעירים לא יכולים לרכוש דירה בגלל שמחירי הדירות עלו בלמעלה מ-16% – 2% רק בחודש האחרון. יושבים פה חברים בקואליציה ומדברים על ממשלת השינוי, הממשלה שפתחה ערוצים וכל מה שנלווה לעניין הזה.

היום היה דיון בוועדת הכספים על נפגעי האומיקרון, בעלי עסקים, ואני זוכר את הדיון על נפגעי הקורונה כשאני הייתי יושב-ראש הוועדה, כשישב שר האוצר בוועדה ישיבה אחרי ישיבה, ועשינו שינויים בתוך התהליך הזה שהפקידים הביאו – היום אין דבר כזה. שר האוצר, אין לו זמן לבוא לוועדה – והעלו דברים ובעיות שיש בכל העניין הזה. יש שם דברים חסרים; זה כאילו מישהו הכין את החוק הזה כדי שבעלי העסקים בסופו של דבר לא יקבלו את מה שמגיע להם, ואין קול ואין עונה. שר האוצר לא מגיע. ישראל כץ היה שר האוצר בתקופת הקורונה. הוא ישב בוועדה, שמע את החברים, שינינו דברים. היום אין קול ואין עונה. אני חשבתי שבסדר, זה יגיע לציבור החרדי, אז שם לפחות יישאר מה שהיה. כל שבוע, אדוני ראש הממשלה, אתה גוזר גזרות נגד הציבור החרדי. באתי למנסור עבאס ואמרתי לו, אני כל שנה העברתי תמרוץ לטיפול בבתי הספר, לכולם – ערבים וחרדים, כולם. אחרי כמה שבועות הגיעה העברה של 53 מיליון שקל במקום 84. למה? מכיוון שהעבירו רק לערבים, ולחרדים לא. אנחנו עדיין נמצאים במריצה של שר האוצר.

ואני שואל, למה כל שבוע הגזרות האלה נגד הציבור החרדי? מה עשה לך הציבור החרדי, ראש הממשלה? מה, למה אין לך סייעתא דשמיא, אתה לא שואל את השאלה הזאת? למה אתה לא מצליח בכלום? אתה יודע מה, היות שאנחנו מדברים בארבע עיניים, אז אני החלטתי לשאול אותך את השאלה הזאת. אתה נסעת בשבת לפוטין, ואני סברתי לתומי, בטח יש איזה פיקוח נפש בעניין הזה שראש הממשלה בישראל צריך על זה לחלל שבת. עבר זמן, חשבתי שאולי יש דברים שאתה יודע ואני לא יודע – בכל אופן יש שם מלחמה מתנהלת עם אוקראינה. חשבתי שאתה הולך לעשות שם איזה משהו שימנע את שפיכות הדמים. שאלתי את עצמי למה לא עשית את זה ביום שישי או במוצאי שבת, הרי זה לא היה – והיום, בעקבות הזמן הרב שעבר מאז, תגיד לי, למה חיללת שבת? למה עשית את זה, אתה ואלקין? לאיזה צורך? לא היית יכול לעשות את זה לפני שבת, לא היית יכול לעשות את זה אחרי שבת? מנעת את המלחמה שם? אמרתי לך "אל תיסע לפוטין"? אמרתי לך שתיסע ביום רגיל. מה היה פיקוח נפש בדבר הזה? אין פלא שכל מה שאתה נוגע – לא יוצא מזה כלום.

אני מסיים, אדוני היושב-ראש. ממשלת השינוי – לוקחים חבר במפלגה שלך ומדיחים אותו כמו כלב, בגלל שככה נוח לך. מגיעה חברה מהמפלגה שלך, שעבדה כל הזמן בשבילך – –

– – היא באה לישיבת סיעה – אתה זורק אותה החוצה. כל המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא.