קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להגיד לגבי הצעת החוק שאני כמובן תומכת. כל מה שקשור להגדלת הענישה, שקשור לנשקים בלתי חוקיים, אני באופן אישי כמובן בעד.
אני רק רוצה לדבר על החוק הקודם, שזה חוק הפיצויים לעסקים. אני חושבת שזה לעג לרש. כמובן, הצבעתי בעד החוק, אבל כיושבת-ראש השדולה לעסקים קטנים ובינוניים אני חייבת לומר שזה לא באמת מתווה פיצוי שעסקים שנקלעו למשבר יכולים בזכות המתווה הזה להשתקם ולהמשיך את חיי העסק שלהם. זה לא האירוע.
כשנכנסים למשבר, בטח אם הוא משבר מהסוג הזה של האומיקרון, שהתוצאה של זה שאתם, כממשלה, הכנסתם מאות אלפי אנשים לבידוד – ברגע שמאות אלפי אנשים, אם לא מיליונים, היו בבית, המשמעות של זה היא סגר בפועל. וכשהמדינה עושה סגר בפועל, גם אם היא לא קוראת לו "סגר", אבל אין מי שיפקוד את העסקים, אין מי שייכנס אליהם, יקנה, וגלגלי הכלכלה ימשיכו להתגלגל – באותה נשימה גם צריך להבין שזה עולה כסף, כי אם אתה רוצה שהעסק הזה ישרוד חודש, חודשיים, שלושה – הרי לא ידעו בתחילת המשבר כמה זמן זה ייקח – אתה צריך לתת את הוודאות שאם תהיה ירידה במחזור, אתה תסייע לו; לא כי אתה עושה לו טובה, אלא כי אתה רוצה שהוא ישרוד, כדי שהוא יחזור לפעילות מלאה בסוף המשבר הזה, כדי שימשיך לשלם מיסים וגלגלי הכלכלה ימשיכו להתנהל.
ולתת מיליארד שקל, מיליארד אחד, כשאנחנו נתנו למעלה מ-100 מיליארד שקל לתקופת הקורונה, ולהגיד שעסקים שנפלו רק ב-35%, כשברור שצריך לתת למי שנפגע ב-25% – הרי אתם מסתכלים על כמה ירידה במחזור תגרום לעסק לקרוס. עסק שכבר נפל ב-35%, הסיכוי שהוא יכול להרים את הראש הוא כמעט אפס, אז אתה תמיד משאיר את הטווח הזה, ואתה אומר: 25% זה עסק שעדיין נפגע, אבל אני יכול לעזור לו להמשיך להשתקם. 35% של פגיעה בעסק זה אומר שכמעט בטוח הוא לא יכול להשתקם משם, ואתה לא רוצה להיות שם. אתה רוצה להיות במקום שבו אתה מסייע למי שיכול להשתקם, כדי שיהיו לו חודש-חודשיים קשים, ואתה תסגור לו את הפער, ואחרי חודשיים הוא יחזור כאילו לא קרה כלום, ממש לסגור את כל התקופה הזאת כאילו היא לא קרתה.
המתווה הזה, לצערי הרב, הוא מתווה שזה לעשות בכאילו, זה לעג לרש. זה מתווה שלא מסייע באמת לעסקים, שזה מה שאמור להיות. אני תמכתי, כדי שלא יגידו שלא עשינו כלום, אבל זה לעג לרש, ואנחנו בוועדות נתקן ונטפל כדי שבאמת תהיה לו השפעה. תודה.
380 מילים של קרן ברק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.