קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נראה לי שקצת התבלבלנו באירוע הזה. יש לנו רק צה"ל אחד, רק צבא אחד, ומי שאמונים על בניין הכוח בצה"ל הם שר הביטחון והרמטכ"ל. כשצה"ל פונה ואומר: אני צריך סדרת חוקים לבסס את ההון האנושי בצה"ל, אנחנו צריכים להקשיב לצה"ל.
אבל מה הבעיה של צה"ל? שהוא לא יכול לעלות לכאן לדבר, כי אסור לו. הוא לא יכול לעלות בתקשורת לדבר, כי אסור לו. לא היינו צריכים לדבר עם הרמטכ"ל והאלופים, הם היו יכולים לעלות בכל ערוץ ולהסביר מה קורה בצה"ל כיום. אבל מי שאמון על בניין הכוח זה שר הביטחון והרמטכ"ל. כששר הביטחון שם פה סדרת חוקים ובראשם הסדרה של ברדק מהעבר – חבר'ה, זה ברדק מהעבר. הטבות שכר או השלמות שכר מ-1961 זה ברדק מהעבר. בג"ץ דורש לסדר ברדק, וזה במשמרת שלנו. אנחנו מסדרים את זה הכי טוב שאנחנו יכולים בלי לפגוע באלמנות ויתומים ובגמלאות שלהם. באים ואומרים: ניתן יותר ללוחמים ונקטין את התוספת, העלויות ילכו וירדו, ולא נבקש שקל מהאוצר. אנחנו צריכים לסדר ברדק, אז מישהו תוקף את שר הביטחון על זה שהוא מסדר את הברדק מ-1961?
אבל זה לא החוק היחיד שתקוע כאן. אנחנו צריכים את החוק של ממדים ללימודים, מיזם יפה של הרמטכ"ל איזנקוט ושל שר הביטחון דאז ליברמן. אלא מה? המיזם הזה גדל. בהתחלה היה תלוי בתרומות. כשר במשרד הביטחון אמרתי: זו בושה שמלגות ללוחמים ממדים ללימודים יהיו תלויות בתרומות. אז יש חוק מוכן, זמין להצבעה, ממדים ללימודים.
יש חוק קיצור השירות והארכת השירות, כי הבנו שלא כל חייל צריך להיות שלוש שנים. אבל לפעמים לוחם, שהכשרנו אותו שנה וחצי – אנחנו צריכים אותו עוד שנה וחצי, אבל אנחנו גם נותנים לו קבע קצר לעוד שנה-שנתיים, אז אנחנו צריכים את חוק קיצור והארכת השירות.
ואנחנו צריכים את חוק מתווה השירות, כי כולם משקרים פה לכולם. לא גדלו המכסות של גיוס החרדים לצה"ל בשנים האחרונות. כולם רבים פה עם כולם, בג"צים, עניינים. לא גדל מספר המתגייסים לצה"ל בקרב הקהילה החרדית. גם לא בנינו שיטה טובה, שאזרח ערבי שלא רוצה או לא יכול לשרת בצה"ל ילך לשירות לאומי או שירות אזרחי. יש כאלה שעושים את זה, אבל למה לא יותר? למה לא לממן את זה? זה מתווה השירות, לא סדרת חוקים, קרעי.
לא הבנתי. אתה נגד מג"ד שלא ראה את ילדיו 20 שנה ולא היה בבית 20 שנה – –
– – ולא ראה את אשתו 20 שנה? מפקד אוגדה שכל שבועיים עושה שבת באוגדה בעזה?
אתה נגד האנשים האלה, קרעי? אתה ודאי שלא נגדם.
אני רוצה הארכה, כי קרעי הפריע לי.
אני רוצה הארכה. אני לא מאמין ששלמה קרעי הוא נגד מג"דית בקרקל או מג"ד בצנחנים או בגולני. אין מצב.
האנשים האלה 20 שנה לא היו בבית.
לא, אבל ניתן פחות. אגב, תגיד לי, אפסנאי, אפסנאי – – –
היושב-ראש, פנית אליי באופן אישי.
– – איש קבע בשיזפון יוצא מהבית ביום ראשון מראשון לציון, לא ראה את ילדיו שבוע 20 שנה – מה, הוא ג'ובניק? הוא אפסנאי, הוא מנהל תחזוקה.
רגע, גברתי, אני רק רוצה להגיד משפט אחרון, כי אני יודע מה נוגע לליבו של היושב-ראש בפועל עכשיו.
אתה לחמת איתי למען חיילים בודדים.
לחמת איתי למען חיילים בקורונה שלא קיבלו פתרון. ואני אומר לך, היושב-ראש, שיש בעיית מוטיבציה, וזה לא הזמן לפגוע בהם.
אתם רוצים דיון, תעבירו את החוק בקריאה ראשונה, נביא אותו לוועדה, נתקן, נשנה. שלאף אחד לא יהיה פה ספק: זכות הקיום של הממשלה הזאת זה טיפול בביטחון ישראל – –
– – בביטחון האישי ובביטחון הכלכלי. בלי שלושת הדברים הללו, אין זכות קיום.
591 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.