קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לשאול שאלה פשוטה אבל חיונית היום: איך ניתן לשמור על צבא הגנה לישראל חזק, איתן, בתקופה ועידן שלא הכרנו? בתקופה חדשה שהמשכורות שצעירים מוכשרים מסוגלים להביא הביתה הן לאין-שיעור יותר גבוהות מאשר אותן משכורות שצה"ל יכול להציע?
איך אנחנו יכולים לספק צבא מקצועי, מוכשר, בזמן שלמעלה מ-50% – כמעט – של בני 18 בכלל לא משרתים בישראל? אדוני היושב-ראש, יש לי שתי בנות ששירתו בקבע ועוד אחת שהייתה חיילת קרבית. אני גאה על כך. אבל הבנתי שהרבה מאוד מהחברים והחברות שלהם הסתכלו עליהן כאילו הן פראייריות.
כדי להבטיח את ביטחון ישראל, כדי להבטיח את חוסנו של צה"ל, אנחנו חייבים לספק חבילה אטרקטיבית.
אני מבקש, אני מתפלא עליך שאתה כאילו בעד ביטחון ישראל ולא מבין את החשיבות – –
– – של ההבטחה לנער או נערה בגיל הזה, כשאנחנו מעוניינים להשאיר אותו שם.
אני לא בדו-שיח איתך, ואני מצפה – – –
כאשר אנחנו פונים לצעיר בישראל ואומרים לו: תקריב את 20 השנים היפות שלך, תוותר על החיים הפרטיים שלך, תוותר על זמן משפחה או אפילו על הקמת משפחה כדי לשמור על כולנו, אנחנו יוצרים חוזה. אני מצטער שאותם נשים וגברים שצריכים לקבל הצדעה מכולנו, שאפשרו לנו לצאת לפאבים, ליהנות מאיכות חיים ורמת חיים כל כך גבוהה בזמן שיש לנו אתגרי ביטחון – אני מתפלא שאנחנו הופכים אותם לגנבים, חמדנים, אופורטוניסטים. בושה וחרפה.
אני מבקש להדגיש את מה שאמר פה שר הביטחון. רק אחד מתוך כל עשרה אנשי קבע ממשיך ועושה את כל המסלול עד הפנסיה. אבל אותם אלה שכנראה הם הטובים, חייבים לקבל את התמורה. מה זאת אומרת? כשצעיר מקבל את ההחלטה לוותר על קריירה, כפי שאמרתי, על הזדמנויות כלכליות מאוד מאוד מפתות, הוא צריך להבין שאם הוא מחליט לפרוש בגיל 42 הוא יקבל רשת ביטחון צפופה ופנסיה מכבדת.
עכשיו, אני רוצה לומר מילה על הפופוליזם, משום ששמעתי לא פעם בשיח הציבורי: איך אנחנו נותנים פנסיה לבן 42 – –
אני רק אסיים את הנקודה, אדוני היושב-ראש. – – למישהו שאחר כך יוצא ויוצר קריירה חדשה? חברות וחברים, זה כל המודל. אנחנו מעוניינים שאנשים מוכשרים בגיל 42 יצאו, ירוויחו כסף, ורק מס ההכנסה שהם ישלמו בעצם יכסה את הפנסיה שלהם.
חברות וחברים, אני יליד ארצות הברית. החבילה שאנחנו מציעים, אותו הסדר סופי – –
– – הוא בהחלט משהו שמקובל בחוץ לארץ, ואוי לנו שאנחנו מוצאים את עצמנו במצב שאנחנו מפקפקים במפלגת כחול לבן, שעומדת איתן מאחורי צבא ההגנה לישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
391 מילים של אלון טל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.