קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, מי כמוך כאיש דתי יודע מה זה להיות דבק, נאמן לדת ולתורה. ואתה בממשלה הזו, כאיש הדתי האדוק ביותר, להערכתי, צריך להבין מה זה לתת את התמיכה ללומדי תורה. אתה צריך לתת את חסותך ללומדי התורה כרגע בממשלה, משום שאני באמת מאמין שאתה, כאיש דתי מאמין, הדבר הזה חשוב לך גם אם לא מדובר באנשים מהדת שלך.
החסות – מי כמוך זוכר, אדוני היושב-ראש, ומכיר ויודע: כשמוחמד הנביא ברח ממכה הוא דרש מקלט ואף אחד לא נתן לו. הוא הגיע לאימפריה האתיופית החבשית באקסום וביקש מקלט. המלך רצה להיענות, נתן נקלט, אבל לא לפני ששאל את היהודים מביתא ישראל אם לתת מקלט למוחמד. הקייסים מביתא ישראל טיכסו עצה, ונתנו מקלט, חשוב מאוד. ולימים המואזין הראשון של הדת היה אתיופי, בילאל אל-חבשי, כמדומני. ככה קוראים לו?
הוא קדוש מאוד בדת האסלאם. ואחר כך קיבלו מקלט תלמידיו באתיופיה, ושתי ערים קדושות יש באתיופיה לדת האסלאם, הרר ואל-נג'אשי, ואל-נג'אשי זו העיר שקרויה על שמו של המלך שנתן מקלט למוחמד.
ולמה אני מזכיר את זה, אדוני היושב-ראש? כי ההיסטוריה הזאת של לתת מקלט לאנשים, לאנשי דת בעיקר, היא חשובה. והעניין הוא המכנה המשותף שלנו, שלי כמי שהגיע מאתיופיה, האימפריה האתיופית, ושלך כמי ששייך לדת שהתפתחה כי קיבלו חסות. דווקא עכשיו, כשאנחנו חוזרים – תראה איזו סגירת מעגל: הדת האסלאמית הפכה להיות דת חשובה מאוד בכל העולם. ובעניין הזה, אדוני, זה יכול מאוד להיות סגירת מעגל, אולי, שאני בכנסת הזו כמישהו שהוא בן הקהילה האתיופית, ואתה איש חשוב, הכי חשוב אולי בממשלה, כמוסלמי, ולומדי התורה היהודים מבקשים את חסותך בממשלה רק בעניין של דת. אני חושב שזה אירוע מאוד מאוד – מכונן – כדי שאתה תיקח את העניין הזה בממשלה כנטול פוליטיקה וציניות, ולתת ללומדי התורה את מה שהם צריכים.
ועוד מילה על לומדי התורה: אנחנו עם ישראל. תורת ישראל, ארץ ישראל, עם ישראל – הדבר הזה כל כך חשוב וקדוש לנו. אני או כל יהודי לא צריך להסתובב עם כיפה או עם ציצית כדי להבין שתורת ישראל ולומדי התורה הם הבסיס. הם הבסיס. כשהגיע עם ישראל לארץ ישראל זה היה הדבר שהניע אותם – התורה והארץ, ועם ישראל כמובן. לומדי התורה – לא כל היהודים בארץ הולכים לישיבות ולכוללים על מנת ללמוד, אבל מי שהולך כי הוא מאמין בזה, אני חושב שהממשלה הזו – כל ממשלה, לא משנה מי – צריכה לכבד את הדבר הזה.
כי אם אין תורה אין קמח, אם אין קמח אין חיים.
ואדוני, אני אשמח שאת מה שאמרתי תיישם בממשלה. תודה רבה, אדוני.
400 מילים של דסטה גדי יברקן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.