קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשנת 2016 מר אביגדור ליברמן הצטרף לממשלה. זה היה לפני שהוא גילה את האור של שנאת החרדים כמוצר צריכה בסיסי. במסיבת העיתונאים המשותפת עם ראש הממשלה דאז, לאחר הצטרפותו לממשלה, אמר ליברמן: עשיתי ניתוח להארכת הפתיל, ככה הוא אמר. אני שואל, האם יש רופא היום שישתול לליברמן קצת חמלה בלב?
איפה יש רופא שיפתח לו את העיניים, שיראה את הקריסה הכלכלית של הציבור, עם ישראל? עוד שמעתי היום שהוא הוסיף שההתייקרות בישראל מתונה. אני שואל אותו: מאיפה הניתוק הזה, של המילה "מתונה"? באיזה עולם מנותק הוא חי? הוא לא מבין את גל ההתייקרויות ששוטף את מדינת ישראל? מספיק שאתה פותח כל ערוץ וכל שיח שיש היום, אתה רואה שזה לא נגמר, בכל תחום.
רבותיי, מבדיקה שעשינו, ההתייקרויות האלה יגיעו לרמה של כ-1,000 שקל בחודש, זה יכול להגיע, למשפחה ממוצעת, כ-10,000 שקל בשנה, ועוד היד נטויה. הדבר היפה ביותר הוא שהאדון הנכבד הזה וחבריו אומרים, קוראים לראשי החברות שלא יעלו את המחירים. אתם יודעים, אני מגיע מעולם הניהול. זה נראה כאילו יש איזה מנכ"ל של חברה שמודיעים לו שהעסק שלו בקריסה, ואז הוא מפנה אותך לראשי האגפים, ואומרים: תקשיב, זה אשם, זה אשם, זה אשם וזה אשם. אתה המנכ"ל, תתפטר. מה אתה מאשים את ראשי החברות? זה הקו, זו האווירה, זה הסגנון שאתם מעבירים – שאין בעיה בהעלאת מחירים, תוך כדי תירוצים כאלה ואחרים שכולנו יודעים שהמטרה היחידה שלהם זה פגיעה בשכבות החלשות.
אבל אני רוצה להגיד לך, שר האוצר ליברמן, אני רוצה להגיד לך משהו: אני מבין שאין לך חמלה כלפי מסעודה משדרות. אני מבין את זה. היא לא הקו שלך, היא לא הדרך שלך. אבל מה דעתך על גליה מאשדוד, אותה גברת עולה מחבר המדינות, מבוגרת, שאין לה כרגע את האפשרות לחמם את הבית שלה בגלל גל ההתייקרויות שלך? אין לה אפשרות לקנות את מה שהיא רוצה או את המוצרים הבסיסים שהיא צריכה כדי לקיים את עצמה. הבן שלה, שבא לבקר אותה מדי פעם, כבר לא יכול לבקר אותה, בגלל שהדלק להגיע יקר לו וגם בגלל שצריך קצת להיזהר מהקורונה. גם אין מי שיטפל בה כשהיא הולכת לבית החולים, בגלל מה שקורה בבתי החולים.
אני שואל אותך שאלה: איפה החמלה? אני מציע לך, יש לי הצעה קטנה אליך: תפנה בבקשה לשר אריה דרעי, שאחרי שש"ס הוציאה את הסרטון שקומם אתכם והוציא אתכם מדעתכם – זהו סרטון שמוציא את המציאות ושם לכם אותה בעיניים; יצאתם מדעתכם, כל מה שעניין אתכם זה להסיט את הנושא לכל מיני דברים שאינם קשורים. תתייחס ותראה מה נאמר עליך כאן. זו המציאות שקורית במדינת ישראל. תנועת ש"ס והרב אריה דרעי בממשלה הקודמת הקדישו מיליארד שקלים שניתנו להם – –
– – ככספים קואליציוניים להנחה בתחבורה, להנחה בכל דבר אפשרי שקשור לכלל הציבור. ואתם, היום, מהרגע שנכנסתם, לא הצטרכתם חמש דקות כדי להעלות את כל המחירים, ואתם עוד מתייפייפים, מתחילים להילחץ עכשיו, אני שמח שהתקשורת קצת התחילה להלחיץ אתכם.
רבותיי, זו מציאות עגומה שמצבה של מדינת ישראל הוא כזה, ועליכם להתעורר וללכת הביתה – –
– – ולתת לאלה שניהלו את המדינה הזאת בצורה מסודרת לחזור לשלטון ולהחזיר את השפיות גם למסעודה וגם לגליה. תודה.
493 מילים של חיים ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.