תודה רבה. אני רוצה להעלות פה איזושהי סוגיה שהיא מאוד מאוד כואבת לעולים מברית המועצות לשעבר, והיא סוגיית בירורי יהדות. אנחנו קיבלנו דוח של ארגון עתים, שנתן נתונים והבהיר עד כמה הסוגיה הזאת היא כואבת ורחבה. אז עכשיו אני רוצה להקריא לכם נתונים שנתנו לנו. בשנת 2010, תיקי בירורי יהדות שנפתחו – 4,000; דחיית יהדות – בסך הכול 134 תיקים. בשנת 2020 נפתחו 2,259 תיקים, בסך הכול נדחו רק 87. מי שעובר את בירורי היהדות האלה זה בעיקר עולים מברית המועצות לשעבר. אף אחד אחר, בגדול, לא עובר את הדבר הזה, המפלה והכל-כך לא נעים. רוב האנשים שמגיעים לבירורי יהדות בסופו של דבר מרגישים שהם סוג ב', מאוד מאוד מאוד פשוט, ובגלל שהם סוג ב', הם אחר כך לא רוצים שום אינטראקציה עם הרבנות הראשית.
אני יכולה להעיד על עצמי: האינטראקציה שלי עם הרבנות הראשית הייתה נוראית. אני עברתי מרב עיר אחד לרב עיר אחר רק כדי להוכיח שאני יהודייה מדורי-דורות. היו לי כל המסמכים, היו כל העדים, היו כולם, ועדיין זה לא הספיק. דרשו ממני תמונות של קברים ועוד כל מיני דברים, ואחר כך – בסופו של דבר, עד שסבתא שלי לא התחילה לענות ביידיש, זה לא שכנע את אף אחד. וזה נורא ואיום, כי לא כל הסבתות יודעות לענות ביידיש. וחוץ מזה, הוסיפו בתקופה האחרונה חטא על פשע, הוסיפו את בדיקות הדנ"א הנוראיות לעולים מברית המועצות. מה זה בדיקת דנ"א? בדיקת דנ"א ליהדות. אני לא יודעת באיזו מדינה אחרת היו עושים בדיקת דנ"א לבירור יהדות. אולי במשטרים הרבה יותר גרועים ממה שאנחנו אפילו יכולים לחשוב.
בסופו של דבר האנשים האלה מושפלים, מרגישים רע ולא רוצים שום אינטראקציה עם הממסד הדתי. האם לזה פיללנו? האם לזה אנחנו באנו מברית המועצות לשעבר, בתקווה לעלות לארץ של היהודים? לא בטוח. ויותר מזה, אני יכולה להגיד לכם שרוב החברים שלי מרגישים בדיוק אותו הדבר. אז אני מאוד מאוד מקווה שבסופו של דבר אנחנו נעביר חקיקה שתמנע את בירורי יהדות האלה, תמנע את חקירות היהדות האלה ותמנע את בדיקות הדנ"א. תודה רבה.
319 מילים של אלינה ברדץ' יאלוב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.