קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עולה לפה קודם כול כדי לברך את חברי חבר הכנסת סגן השרה מאיר יצחק הלוי. שמעתי פה את האופוזיציה מתרעמת, זורקת מילים – חלקן במקום, חלקן פחות במקום, אבל לזה כבר התרגלנו – ורציתי להסביר את ההבדל בין נורבגי לשבדי. אני לא יודעת אם האופוזיציה שמעה אי פעם על תסמונת סטוקהולם אבל היא לוקה בה בצורה באמת חסרת תקדים.
הייתי שולחת את שירות הפסיכולוגיה הציבורית, הבעיה היא שבמהלך כמה שנים טובות הם הוזנחו עד כדי שהם כבר כמעט נסגרו, אז אין כל כך את מי לשלוח. אבל אני מקריאה מוויקיפדיה, לדעתי הרבה מחבריי לאופוזיציה יזדהו עם הכתוב: תסמונת סטוקהולם היא תופעה פסיכולוגית שבה אדם המוחזק בכפייה מפתח אמפתיה והזדהות נפשית עם האידיאולוגיה ועם האנשים המחזיקים בו.
התחושות הללו, חבר הכנסת קרעי, נחשבות לבלתי הגיוניות בשל הסכנה הממשית האורבת לאותו אדם. ואני מוסיפה שבמקרה הזה – גם לאזרחי מדינת ישראל. צריך להיות עז מצח לבוא ולהלין על איזושהי פעולה שהממשלה הנוכחית עושה. אתם יודעים, כשנכנסים לממשלה הנוכחית זה כמו להיכנס לחדר עם הרבה מאוד בלגן ולראות כמה דברים צריך לסדר, כמה דברים הוזנחו הזנחה פושעת. גם כיושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד אני אומרת את זה, אין דבר אחד שאני יכולה להצביע עליו שעובד פה במדינה, ועכשיו צריך להתחיל לתקן.
יש אנשים טובים באופוזיציה. איפה הבעיה? הם שותקים ונותנים לכל הקשקשנים לדבר ולהשתמש בשפה שאם הייתם שומעים את הילדים שלכם מדברים בה הייתם מזמן מזמן שוטפים להם את הפה עם סבון. מדברים כאן על היצמדות לכיסא? אתם יודעים מה זה היצמדות לכיסא? זה לראות עוולות שאתם רואים בתוך האופוזיציה, שאתם רואים בתוך המפלגה שלכם, ולשתוק. זה היצמדות לכיסא, ולא שום דבר אחר. כל היום רק מתבכיינים. קודם, כשהם היו בשלטון, איגפו אותם מימין, עכשיו מאגפים אותם משמאל. כל היום האופוזיציה הזו מאוגפת. אני אומרת, תפסיקו להיות מאוגפים ותתחילו לעבוד. תתחילו להגיע לוועדות, תתחילו להגיע, ולא רק למליאה ולהתחיל לקשקש ואת כל הקשקשנים שלכם להעלות פה על הדוכן. יש כאן פרשנות שגויה של המנון ז'בוטינסקי. כנראה שלא הבינו את ז'בוטינסקי אז אני כבר אומרת: "מגוב ריקבון ועפר", ז'בוטינסקי התכוון למשהו אחר. אתם החלטתם להמשיך ולהתפלש בריקבון ובעפר.
ולחבריי, אלה ששותקים באופוזיציה, אני מזכירה ששקט הוא רפש, ולקשקשנים ולצעקניים, הממשלה הזו קיימת חצי שנה, על כל מה שאתם מלינים – תלינו על עצמכם, כי אלה דברים שאתם לא עשיתם, אלה דברים שאתם הזנחתם על חשבון הציבור ובעזות מצח. בעזות מצח אתם עולים לפה ותוקפים – – –
397 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.