תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
כן. תודה. חבריי חברי הכנסת, חברי היקר צביקה האוזר הציע הצעת חוק למניעת נהיגה תחת שכרות או סמים קשים, נכון? או סמים קלים. ולכאורה – – –
כן, בדיוק. הכול בסדר. לכאורה הצעת חוק טובה, אממה, יש הבעיה עם הצעת החוק הזאת, כי קודם כול היא לא שוויונית לנהיגה בכביש. בנהיגה בכביש הענישה היא פחותה, אבל זה מילא. היא לא שווה לנהיגה בהגה מדינת ישראל, כי מה שאתם עושים יום-יום ושעה שעה, חברי צביקה, הוא שאתם מאפשרים לתנועה האסלאמית לנהוג בהגה של מדינת ישראל – זה מה שאתם עושים, והם נוהגים. נפתלי בנט נכנס לפוליטיקה – ככה הוא הגדיר את זה – כדי לשים יד על ההגה; זאת הייתה המטרה שלו: לשים יד על ההגה של המדינה. והינה, הוא הגיע לכיסא ראש הממשלה במחיר זה שהוא נותן לתנועה האסלאמית לשים יד על ההגה של המדינה. ואנחנו רואים לאן זה מוביל, אדוני חברי צביקה, אנחנו רואים לאן זה מוביל. אנחנו רואים, למשל, בוועדת הפנים – –
– – בוועדת הפנים בראשות ווליד טאהא.
למשל, חבר הכנסת ווליד טאהא, שאתם שמתם אותו בראשות ועדת הפנים, לא מאפשר לקדם את העיר חריש – את העיר חריש, צביקה; את העיר חריש, שהיא בקונסנזוס הלאומי הכי רחב. הוא רואה בה התנחלות, נטע זר בלב אזור ערבי פלסטיני בוואדי עארה, ומבחינתו העיר חריש לא תקודם. ומי נתן לווליד טאהא לשים יד על ההגה של העיר חריש ולדרדר אותה לטמיון? אתם. אתם.
אז אם אתה דורש חמש שנים מאסר למי שרוצה לנהוג בספינה בהשפעה של סמים קלים ושל שכרות, איזה עונש אתה מציע למי שרוצה לנהוג בספינה של מדינת ישראל בהשפעה של התנועה האסלאמית? הרי זה עונש חמור פי כמה וכמה. אתם מדרדרים את המדינה הזו לתהום של מדינת שני לאומיה, מדינת כל אזרחיה – וזה דבר הרבה יותר חמור, צביקה, מאשר לנהוג בכלי שיט בהשפעה של סמים או של שכרות. הרבה יותר חמור.
אני מסיימת. השאלה היא עם מה אנחנו, כולנו, נסיים כשהתנועה האסלאמית אוחזת בהגה המדינה.
315 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.