אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אכן – – –
אכן, חברת הכנסת ברק – – –
שוב, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני יודע שהנושא הזה מעורר הרבה מאוד תחושות והרבה מאוד יצרים, ואנחנו כן שלמים ולא שלמים, והלוואי שבתוך שלושה חודשים, כמו שהתחייבנו, אנחנו נצליח לעשות סינתזה בין שני החוקים ולהגיש חוק בשם הממשלה. כיום קובע חוק הביטוח הלאומי כי עובדים שכירים ועובדים עצמאים יהיו זכאים באופן שווה לרוב הזכויות בחוק – למעט לעניין ביטוח אבטלה וביטוח בגין פשיטת רגל של המעסיק, שאינם חלים לעניין עובדים עצמאים.
הבדל חשוב נוסף נוגע לשאלת החיוב בדמי הביטוח. לגבי העובד השכיר, חלה חובה על מעסיקו, ולכן אי-תשלום דמי ביטוח אינו פוגע בעובד. אם עובד לא משלם את דמי הביטוח שלו, חלה על המעסיק חובה – הוא יקבל את התנאים שלו בכל מקרה. מי שהוא עובד עצמאי חייב בדמי ביטוח, וכאן זה הוויכוח הגדול מאוד שיש: האם העצמאים ייקחו חלק בהקמת הקרן הזאת וישלמו. חלק מארגוני העצמאים אומרים: אנחנו רואים בזה מס נוסף ואנחנו מסרבים, או כלשון החוק שאני הגשתי – –
שנייה, ברק.
את בוודאי שומעת את קארה, שמייצג – – –
לכן, ברק, כשהיה אצלי שלשום חבר הכנסת אבו שחאדה וישבנו, אמרתי לו – אני, אגב, תומך במה שאת אומרת.
כן.
אז אמרתי לו: תן לנו שלושה חודשים לשבת ולהביא הצעה שכולנו חתומים עליה. גם שמך הוזכר שם.
שנייה.
חברים, יש מחויבויות – – –
יש מחויבות, אז חבל להגיד את זה, כי אתה יודע שזה לא יקרה. בסדר, שמעתי – – –
שמעתי, אבל אני אומר – – –
אני אומר באומץ גדול, אני לא מפחד. אני עולה ואומר – – –
אני עולה ואומר את זה. מה שניסחנו הוא מצוין, את יודעת את זה, ברק.
לא משנה להגיד את זה, עזבי.
כמו כן, מטבע הדברים, אופן חישוב הכנסתם של עובדים עצמאים שונה מזה של עובדים שכירים. לפיכך, הצעת החוק שבנדון מבקשת להשוות – חבר הכנסת אבו שחאדה, אני מתייחס להצעת החוק שלך, אז אתה רוצה שאני אגיד את זה במרוקאית ותבין? תקשיב. מדובר בנקודות שאנחנו דיברנו עליהן.
הצעת החוק שבנדון מבקשת להשוות את מעמדם של עובדים עצמאים לזה של עובדים שכירים לעניין הזכאות דמי האבטלה. זאת הצעת החוק שלך. אני רוצה להדגיש כי הוגשו הרבה מאוד הצעות חוק דומות, בניואנסים כאלה ואחרים, ובעיקרן הונחו על שולחן הכנסת הרבה מאוד פעמים, ועל חלק מהן אפילו אני הייתי חתום – אפילו על ידי, ואני אומר את זה כאן.
יתרה מזו, גם חברים שלי – וקראו בשמו של ולדימיר – קרן ברק, אנשים שייאמר לזכותם שמהיום שאני מכיר אותם בכנסת הזאת הם מתעסקים רק עם זה. מתעסקים רק עם זה. אציין שנושא זה חשוב לי באופן אישי. לפני חודשיים הייתי בכנס של העצמאים והתחייבתי שאנחנו נעשה סינתזה של ההצעות. היו שם שתי הצעות על השולחן – אחת שהרוב תמך בה ואחת שהרוב לא תמך בה. אני אומר לכם שהכנסת הזאת והממשלה הזאת יצטרכו לתת תשובה על זה, כי התחייבנו.
שנייה. אז אנחנו – ראה, מטבעה של קואליציה, שיש א' ויש ב' ורוצים להגיע יחד עם המציעים למשהו מסודר. לא ביקשנו לדחות בשישה חודשים, לא עשינו קונצים.
אמרנו למציע העיקרי: בוא נשב, ואחרי הישיבה הזו נלך לשר האוצר ונשב עם קארה, כי הוא חלק מהקואליציה, ונראה איך אנחנו מייצרים משהו טוב שנוכל להעביר אותו.
תאמין לי, אתה יודע שיש המון דברים שלא – – –
לא, לא, אתה טועה.
הרחבת ביטוח האבטלה לדמי העצמאים, לרבות אוכלוסיית המשתתפים החופשיים, הפרילנסרים, שגם בהם נצטרך לטפל, היא צעד ראוי שאני תומך בו. צעד זה עשוי לשפר את – כן, בבקשה.
יואב אמר את זה בשמך, יואב אמר את זה בשמך, ואני מתנגד, כי אני אמרתי – – –
בשמם של התומכים ברעיון.
שמענו את ההצעה. זה לא הסיכום של הקואליציה – ואני עומד בסיכום של הקואליציה, אני חלק ממנה, למרות שאני חייב להגיד שזה קשה, כי אני הייתי בין אלה שתומכים, ואני אהיה כאן, בעזרת השם, עד שזה יעבור.
אני חבר כנסת.
כן, אני חבר כנסת. אני פה איתך ביום ובלילה.
עכשיו, צריך לבחון בזהירות את התנאים של הרחבת ענף ביטוח האבטלה כך שיוכל להיות מותאם למאפייני התעסוקה הייחודיים של העצמאים. זה מה שאומר קארה, וצריך להקשיב לזה, כי חלק מהעצמאים באים ואומרים – ואני רוצה עוד פעם להסביר: הצעתנו אומרת שאנחנו נקים קופה שהמדינה תשים בה כסף, שהעצמאים ישימו בה כסף – –
שנייה, אני רוצה להסביר לאלה שלא מבינים, שזה לא ייראה כאיזה דו-שיח. – – ונכתוב כללים מתי עצמאי יוכל לגעת בקופה הזאת. זאת אומרת, עצמאי שם כסף והמדינה שמה כסף, ואחרי שנה – רק אז, אחרי שבקופה יהיו – אני הצעתי שהמדינה תשים 350 מיליון ונגייס עוד 350 מיליון. יהיה הסדר מתי עצמאי יוכל לקחת כסף ובאילו תנאים. חלק מהעצמאים אומרים: לא, אנחנו רוצים שתהיה קופה וולונטרית – צודק קארה – ואם אנחנו רוצים למשוך את הכסף, נמשוך את הכסף. אני מתווכח על זה עם קארה, אבל עד שלא נגיע להסכם – – –
קארה – כמו שאת מתווכחת עם חלקים מהקואליציה – – –
תראו, קרן, יש איזה משהו צודק בטענה של העצמאים שבאים ואומרים: אם אתה רוצה שאני אשים כסף, אני העצמאי, אז אל תשית עליי כללים.
לגבי הפנסיה, אני מסכים איתך לגמרי.
בכל אופן, זה אחד הטיעונים. הטיעון השני שהם אומרים: אנחנו אחרי קורונה ואנחנו נמצאים במשבר גדול – – –
הם אומרים את זה.
זה לא נכון.
יכול להיות שאת פוגשת את העצמאים שבאים לשדולות, אבל יש הרבה מאוד עצמאים עם עסקים מאוד קטנים שאומרים: אתם לא יכולים להשית עלינו היום. אנחנו רוצים שתיתנו לנו דמי אבטלה בלי שאנחנו נשלם.
יש בינינו ויכוח.
כיום פטורים העובדים העצמאים מתשלום דמי ביטוח בעד רכיב ביטוח אבטלה ופשיטות רגל, ולפיכך הרחבת הביטוח תחייב מציאת מקור מימון חלופי. אני מציע שביטוח אבטלה לעובד עצמאי ינוהל כענף ביטוח נפרד על ידי קרן שמיועדת לכך. זאת הקרן שאני הסברתי – – –
בבקשה.
מנגנון.
אמרתי – וקרן חיזקה את החשיבות של העניין: עלות החל"ת, ביטוח אבטלה בלבד על אוכלוסיית העובדים העצמאים, היא 600 מיליון שקלים להתנעת התהליך, ומכאן העלויות ימומנו באמצעות הפרשת דמי ביטוח על ידי העובדים העצמאים.
לכן, אני מציע – אבו שחאדה והחבר'ה שמגישים – שלא נעשה על זה הצבעה, ונשב ביחד איתכם ועם כולם, עם הביטוח הלאומי, עם האוצר, ותוך שלושה חודשים – גם עם קארה. למרות מה שנאמר, הוא חלק מהקואליציה והוא בהחלט מייצג – – –
אומר קארה: הנושא הזה כבר סגור. אני חושב שבסופו של דבר כולנו נהנה מזה שדווקא בנקודה הזאת תהיינה הסכמות של כולם.
בתוך שלושה חודשים זה יגיע לכאן, זאת התחייבות שלי.
אתה יודע שיש בעיה עם הדבר הזה. יש החלטות קואליציוניות. בוועדת השרים לא סוכם שזה יעבור בטרומית, ואנחנו מכבדים את זה. תודה רבה לכם.
1,063 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.