אדוני היושב-ראש – –
– – חברי הכנסת, פעמים רבות הממשלה ובעיקר משרד האוצר באים בהודעות אידיאולוגיות, וכתוצאה מזה הם רוצים לחסוך כסף או להכניס כסף לאוצר המדינה – כמו שהם עושים עכשיו בתקציב עם מס גודש, עם העלאת גיל הפרישה לנשים, עם רפורמה בחקלאות, עם הנושא שמעלים פעם אחר פעם, ומסבירים, באים לוועדה ומסבירים למה זה חשוב, כשהכוונה היא ברורה.
שיגידו לנו, לחברי הכנסת, איזה צדק יש בעניין הזה שהעצמאים לא מקבלים דמי אבטלה. השכירים מקבלים דמי אבטלה והעצמאים לא. העצמאים הם חלק מרכזי בכלכלה של ישראל, הם חלק מרכזי בכל ההתפתחות של המסחר, של העסקים. כולנו יודעים את זה. אנחנו קיבלנו פה הרבה מאוד תזכורות בעניין הזה. כולנו גם משתתפים בפנלים ובוועידות ואנחנו אומרים, אנחנו בעד דמי אבטלה לעצמאים.
חבל שראש הממשלה לא כאן. כמה פעמים אמר בנט שימינה תביא את הנושא הזה של דמי אבטלה לעצמאים. הינה, אנחנו מביאים, מביא חבר הכנסת שחאדה, אנחנו מביאים את זה, חבר הכנסת ינון אזולאי. זאת הזדמנות שלך, בנט, לבוא ולהצביע בעד. חסר לי אביר קארה, אני משום מה לא רואה אותו.
מתנגד להצעת החוק?
הוא מתנגד להצעת החוק הזאת? זה מיזמים חדשים שיש בממשלה הזאת. זה היה הסמל שעליו הוא דיבר כל הזמן, הנושא של העצמאים. אם הוא היה בא והיה אומר: אני בקואליציה, אני נלחם על זה בתקציב המדינה, שבתקציב המדינה שמביאים עכשיו יהיה דמי אבטלה לעצמאים – בסדר, אז אני לא רוצה הצעת חוק פרטית. אבל זה לא נמצא, אין את זה בתקציב. אין יכולת, וגם לא תהיה. אם לא נתמוך עכשיו בהצעת החוק הזאת, זה כאילו אומר שאני נגד מה שאתה אמרת עכשיו – חבר הכנסת קרעי בשמו – זה כאילו שהוא אומר בפועל: אני נגד דמי אבטלה לעצמאים. זה היה הדגל שלו.
אני מייצג את יהדות התורה. זה לא היה הדגל שלנו, אבל זה היה חלק מהמצע של יהדות התורה, צדק לעצמאים. לא על זה הלכנו לבחירות, אבל אין רגע שאנחנו לא מעלים את העניין הזה שוב ושוב, האי-צדק הזה שנגרם לעצמאים.
אני לא מאמין להם. אתה נגד החוק הזה?
אה, הבנתי.
אני לא מבין את הדבר הזה. נשברו – – –
בכנסת הנוכחית נשברו שיאים בלתי נתפסים. אמר ראש הממשלה שהוא לא הולך עם השמאל. הוא חתם – לעיני כל ישראל הוא חתם שהוא לא הולך עם השמאל, וחתם איתם. יושב פה ניר אורבך ומצביע על חילולי שבת – לפתוח את המכון הפתולוגי בשבת. ניר אורבך. אני לא הכרתי אותו קודם. אתם אמרתם לי שהוא דווקא מאוד דתי והוא זה – ככה אמרתם לי, האמנתי לכם. אז הוא מצביע נגד. למה? מה, מישהו מאיתנו, חס וחלילה, רוצה לפגוע בדת המוסלמית? הכול כשר?
אביר קארה, מה אתה אומר לי, שאני בגללך עכשיו לא אישן בלילה? אני שמעתי אותך, התרשמתי ממך – לא הכרתי אותך קודם – התרשמתי ממך שאתה איש רציני.
אביר קארה, אני מודיע לך, אני את הנושא של דמי אבטלה לעצמאים – אתה יכול לראות את זה – העליתי פעם אחר פעם. היו לי מאבקים על העניין הזה. אם זה היה הדגל כפי שהוא הדגל אצלך, בצדק – – –
אני הייתי מצפה – – –
אני הייתי מצפה – – –
אני, אדוני היושב-ראש – – –
אני מסיים, תודה. חבר הכנסת אביר קארה, כבר לא נשאר לי זמן. היושב-ראש, באדיבותו, מאפשר לי עוד דקה. השרה – אה, לא, החברה, חברת הכנסת, רק תני לי משפט איתו. אנחנו ככה מדברים מפעם לפעם. לא עושים דבר כזה. זה היה דגל אצלך באמת. אצלנו זה לא היה הדגל. אנחנו תמכנו בזה תמיד, הובלנו את זה.
לא להפריע לי. דקה, אני מסיים. חבר הכנסת אביר קארה, אני מסיים בשקט. יש שתי תחנות הנראות לעין עכשיו בנושא של העצמאים: האחת – הצעות החוק הפרטיות שיש עכשיו, והשנייה זה תקציב המדינה. אלו שתי תחנות שאנחנו יכולים – באמת, האי-צדק הזה כלפי ציבור כזה גדול של עצמאיים. אתה יכול להצביע עכשיו בעד, שזה יעבור טרומית, ואתה יכול להודיע לנו שבתקציב המדינה זה יהיה.
כל עוד זה לא קורה, אז זה לא בסדר. מה יש לדבר בכלל?
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
641 מילים של משה גפני. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.