עלה כאן חבר הכנסת אזולאי, אדוני היושב-ראש, והלין על הייעוץ המשפטי של הכנסת. גם אני לא רואה איתם לפעמים עין בעין, בפרט בחודשים האחרונים, אבל אני מקבל את הפסיקה שלהם. העיניים שלהם לגבי חוק המעצרים הם עיניים משפטיות בלבד. הם לא יכולים להביא עמדת חבר כנסת כזה או אחר לבית המשפט העליון.
ואחרי שאמרתי את זה – היום הגעתי ליום העבודה שלי בחברת שני נכדיי האהובים, יהונתן וינאי. אני מברך אתכם, ברוכים הבאים. תסתכלו, זה לא בדיוק מה שאתם צריכים ללמוד עכשיו, אבל זו הדמוקרטיה. אז ברוכים הבאים.
אני רוצה להביא בפני הכנסת פעם נוספת – כי נושא חוק הגיוס עולה כל פעם מחדש. כל פעם מחדש אנחנו מסבירים שאי-אפשר, אי-אפשר להמשיך ולהתקיים בצורה הזו. אז הינה קצת מספרים של פרופ' דן בן-דוד: בשנת 2085 כמחצית ממשקי הבית במדינת ישראל יהיו חרדים, ואם לא שני בני הזוג יעבדו והמדינה תצטרך לתמוך בהם, זה אומר שהמגזר העובד והמשרת יתמוך בכל משפחה בערך ב-2,500 שקלים. בשנת 2065 49% מהמועמדים לגיוס יהיו חרדים. המסקנה מתחזית דמוגרפית זו של פרופ' בן-דוד אומרת שרק 49% ישרתו בצבא ויגנו על המדינה. בריבוי חזיתות וסכנות למדינת ישראל – חס וחלילה, שאלוהים לא ישמע אותי – מדינת ישראל עלולה לא לשרוד, וזו צעקה אמיתית לאלה שצריכים לבוא להתגייס ולהטות שכם עת צרה לישראל. על מה אתם אומרים: נמות ולא נתגייס? חס וחלילה, כולנו יכולים למות אם לא תתגייסו, כי ב-2065 רק 51% – מהחילונים ומהציונות הדתית הגיבורים – יבואו ויתגייסו.
אני מרים כאן דגל אדום של אזהרה: אי-אפשר יהיה להמשיך כך, אי-אפשר יהיה להמשיך כך. חייבים לבוא, לתת שכם, להתגייס לשלוש שנים; מה עוד שהצבא הכין את עצמו ואפשר ללמוד תוך כדי שירות – שלוש שנים כמו כולם – ואחר-כך לחזור ללימודי התורה, שבעיניי, זה בהחלט חשוב. תודה רבה.
281 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.