תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני כמובן מציג בשם יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. על פי הצעת ועדת הכספים, מחליטה הכנסת לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת לאשר את החלטת הוועדה לפצל את הצעת החוק לשלוש הצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את סעיפים 1(1) ו-(2), 2, 4 ו-5. חלק שני מההצעה יכלול את סעיפים 1 (3) ו-4, וחלק שלישי מההצעה יכלול את סעיף 3.
הצעת החוק נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024), והועברה לוועדת כספים. הצעת החוק עוסקת בכמה נושאים נפרדים: ניירות ערך מסחריים; חברות רישום כפול; קרנות נאמנות אלטרנטיביות; ופעילות של ייעוץ ושיווק השקעות כללי.
מוצע לפצל את הצעת החוק לשלוש הצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את סעיפים 1(1) ו-(2), 2, 4 ו-5, שעניינם בהארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים ובהקמת תשתית ליצירת קרנות נאמנות אלטרנטיביות. זו בעצם הצעת החוק שאנחנו נדון עליה תכף ונצביע עליה. החלק השני יכלול את סעיף 1(3) ו-(4) להצעת החוק, שעניינו בהסדר רישום כפול של חברות הנסחרות בבורסה זרות למסחר בבורסות זרות למסחר בבורסה בישראל (חברות דואליות), והחלק השלישי מההצעה יכלול את סעיף 3 להצעת החוק, שעניינו ברגולציה לפעילות של ייעוץ ושיווק השקעות כללי. ועדת הכספים תדון תחילה בחלק הראשון, כאמור, שעניינו בניירות ערך מסחריים ובקרנות נאמנות אלטרנטיביות כדי לקדמו לקראת הקריאה השנייה והשלישית. זו הבקשה שאנחנו מבקשים בדבר הפיצול.
אני רוצה רגע אחד, לפני שאני מסיים ויורד מפה – אי-אפשר שלא להתייחס היום לבית המשפט שבא לדון על מה שנקרא, חוק השירות, חוק שירות ביטחון – שם בעצם ביקשו לפסול את החוק הזה, את מה שנקרא, הקפאת המעצרים.
אני אגיד לך איפה אני חושב שהבעיה – אגב, כשאני מסתכל ואומר – כששואלים את הייעוץ המשפטי של הכנסת, כששואלים את השופט: האם יש לבטל את החוק? כן, כנראה שאין ברירה. כשהייעוץ המשפטי של הכנסת בא ואומר לבטל חוק, זה בעצם אומר: אני לא בא להגן על חברי הכנסת בכלל. יכול להיות שאולי עדיף שלא ילך גם לייצג אותנו בכנסת, שלא ייצג אותנו בבג"ץ. מבחינתי שלא ילכו לבג"ץ. אתם מכירים את הדעה שלי, אני לא מאמין במערכת המשפט. אני אומר את זה לא במוסתר, אני אומר את זה תמיד: אני לא מאמין במערכת המשפט. מה אני אעשה, הם לא נותנים לי סעד, כציבור חרדי לא נותנים לי סעד, לא יעזור כלום.
גם לא נתנו לי סעד, מה הוא עשה אז? בוא ונחזור אחורה, מה הוא עשה אז? לא, לא, לא, הוא היה באמצע שנה, ואמר, אני דוחה לכם את זה. זה מה שהוא אמר, לא נתן לי סעד, בוא. זה הדבר היחיד שקופץ לכל אחד – חוק המעונות שנתן סעד. 78 שנה המדינה קיימת – לא, רק שתבין – ואז מה אומרים? הוא נתן לכם סעד בחוק המעונות דאז. תודה רבה. זה מה שיש לו לעשות 78 שנה.
אני לא נותן אמון, לא משנה מה, אף פעם לא תראה אותי שם, אני לא הולך. פעם אחת הייתי צריך להיות שם, ותאמין לי שברחתי משם כמי שכפאו שד. לא דיברתי, לא רוצה, לא נמצא, אני לא רוצה להיות שם. האמת, אני לא רוצה להגיע למקום הזה. לצערי, אני לא מרגיש שם סעד, זה לא אני – אני מייצג גם ציבור. אתה יודע מה, היום זה לא רק הציבור החרדי, זה כבר מתרחב לציבור מסורתי ולציבור ימני שלא מרגיש שם סעד, מה נעשה? מה נעשה? הם לקחו את זה היום למקום שלהם כאילו זה של אבא שלהם. הם הבוחרים, הם אלה שנבחרים, והם אלה שמחוקקים – הם עושים את הכול.
אני הייתי מצפה מהכנסת – קראתי את התשובה שלהם לבג"ץ, ציטטו את דבריי שם פעמיים, אבל לא ציטטו גם את הדברים החשובים שאמרתי שם, את הדברים החשובים שאמרתי הם לא מצטטים, רק את מה שנוח להם ואת מה שאפשר להגיד, הם לוקחים רק את מה שנוח להם. אני באמת אומר לך, אני מתפלא – ומי כמוני יודע כמה טוב אני מדבר על הייעוץ המשפטי של הכנסת – אני רוצה להגיד לך שבשלוש השנים האחרונות עם כל מה שהיה, המשכתי, ואני מאמין בייעוץ המשפטי של הכנסת, אבל להגיד לך שהאמון בייעוץ המשפטי של הכנסת לא נסדק אצלי – לצערי, זה נסדק.
אתה יודע למה? כי אתה יכול לבוא ולתת את הביקורת שלך, אתה יכול לבוא ולתת את הדעה שלך – אבל לא יכול להיות שתרצה בסופו של דבר להגיע למקום – אתה הולך לבג"ץ, לפחות שם שהייצוג יהיה אובייקטיבי. אתה יכול להגיד כל מיני דברים, אבל להגיד: כן, צריך לבטל את החוק – אתם צריכים להגן פה על החוקים של הכנסת לא משנה מה. תגיד שצריך לעשות תיקונים, שהיה צריך לעשות כך – אבל אני מצטט את מה שהוא אמר, משה, אני לא מצטט משהו אחר.
עם כל הכבוד, גם על זה – היו שהתלוננו ואמרו, תשמע, למשל, דין הרציפות – הרי גם על זה קיבלו תשובה בדין רציפות.
לא, לא. מה אמרו? לא שוויוני. העיקר, הטענה הייתה: לא שוויוני. אבל, למשל, לא ציטטו שאמרתי על הלא-שוויוני שהצבא התנגד נחרצות לכל המעצרים שיהיו, לבטל את כולם – אצל החרדים אמר: אני לא יודע, יכול להיות שזה יותר, יכול להיות שזה פחות, אני לא יודע. כי אצל החרדים יש סנקציות שהן פעילות. אצל הציבור הכללי אין את הסנקציות האלה – לא משנה, מקבלים או לא מקבלים, זה לא משנה. אבל אין להם את הסנקציות האלה. ולכן, המקום הזה כן יכול לתת שוויון.
78 שנה לא עשו כלום. עכשיו כשבאים ורוצים לעשות, אז הוא אומר לך: לא, זה מה שחשוב. אומרת היועצת המשפטית – הנציג שלה, מה אומר? בזמן מלחמה לא מוסרי. תשמע, טיעון מפליא. בזמן מלחמה לא מוסרי – זה הטיעון של היועצת המשפטית על החוק הזה. אז אין בעיה.
וזה מוסרי, למשל, לקחת ולראות שהמעצרים לא עוזרים לך? באים מגייסים חרדים, כמו יוסי לוי, כמו ראש ישיבות ההסדר החרדיות, ואומר לך:, תשמע, זה לא עוזר, למה אתה עושה את זה? זה בסדר, הם אומרים, אבל אף אחד לא סופר אותם, לא מצטטים אותם, לא עונים, לא שום דבר. זה רק מראה שהלכו וסימנו קודם כול את המטרה, ואמרו: טוב, עכשיו נגיע לשם. זה מה שעשו, ואני מתפלא על הייעוץ המשפטי של הכנסת, שאני מכבד אותו מאוד, ושל ועדת החוץ והביטחון, אם זה מה שהיה להם להגיד, לייצג אותנו ולהגיד: כן, צריך לבטל את החוק הזה – אני חושב שזה משבר גדול באמון, בכל אופן, שלי ושל הציבור שאני מייצג, גם בייעוץ המשפטי של הכנסת, וחבל מאוד שזה ככה.
1,019 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.