קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גבירתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגדרת אלימות במשפחה), להלן תשובת השר: הצעת החוק מבקשת להגדיר לראשונה בחקיקה מהי אלימות במשפחה, ולכלול בהגדרה גם סוגי אלימות שאינם מוגדרים כיום במפורש בדבר חקיקה, כגון אלימות כלכלית, שליטה בכפייה והתעללות פסיכולוגית. כמו כן, מבוקש לעגן חובה על רשויות המדינה לשקול את הצורך בהגנה מפני אלימות בעת קידום החלטותיה, וכי בכל הצעת חוק אשר עשויה להשפיע על התחום יהיה צורך להתייחס לנושא. החוק למניעת אלימות במשפחה, במקורו משנת 1991, קובע סוגי התנהגויות שבגינם ניתן לפנות אל בית המשפט ולבקש צו הגנה למניעת אלימות פיזית ומינית, כליאה שלא כדין, התעללות נפשית מתמשכת שאינה מאפשרת ניהול סביר ותקין של חיי בן המשפחה וכדומה. הצעת החוק הנוכחית מבקשת, כאמור, להגדיר לראשונה בחקיקה מהי אלימות במשפחה, להרחיב את ההגדרה ולפרט סוגי התנהגויות נוספים שייכללו – כך, אלימות כלכלית, שליטה בכפייה, התעללות פסיכולוגית ועוד.
בנוסף, מוצע להכיר בילדים החשופים לאלימות במשפחה כקורבנות בפני עצמם, מתוך הכרה בהשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות החמורות של חשיפה לאלימות. כמו כן, ההצעה מטילה חובה על רשויות המדינה להביא בחשבון את צורכי קורבנות האלימות במשפחה במסגרת קביעת מדיניות והחלטות שונות, תוך שמירה על ביטחונם, פרטיותם וכבודם. לבסוף, מוצע לקבוע מנגנון דיווח שנתי לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת שיחייב את משרדי הממשלה הרלוונטיים להציג נתונים סטטיסטיים ומגמות בנוגע להיקף התופעה והטיפול בה.
בדברי ההסבר להצעה עולה כי אחד הנושאים המקשים על התמודדות עם תופעת אלימות במשפחה הוא היעדר הגדרה בחוק. הנושא אף עלה בדוח מבקר המדינה, וכן בוועדה הבין-משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה.
1. אלימות במשפחה היא תופעה חברתית רחבה, המתבטאת בצורות שונות, לרבות אלימות פיזית, נפשית, מינית וכלכלית. בשנים האחרונות גוברת ההכרה בכך שיש סוגים שונים של התנהגויות שתלטניות וכפייתיות אשר עולות כדי אלימות, ובכלל זה שליטה כלכלית, בידוד פיננסי, התעללות פסיכולוגית ועוד. חרף זאת, הדין הישראלי כיום אינו כולל הגדרה ברורה ומפורשת של אלימות במשפחה. עם זאת, יש סוגי התנהגויות המקימים עילה למתן צו הגנה, ובעבירות פליליות מסוימות נקבע כי ביצוען כלפי בן משפחה מהווה נסיבה מחמירה.
2. הצעת החוק מבקשת להגדיר לראשונה בחקיקה את תופעת האלימות במשפחה באופן כולל, כך שיפורטו סוגי אלימות שאינם נכללים כיום באופן מפורש, לרבות אלימות כלכלית. על פניו, קביעת הגדרה ברורה היא דבר ראוי אשר עשוי להביא להעלאת מודעות בקרב הציבור, אך טרם ברור אם היא נדרשת בחקיקה או שניתן לעגנה בהחלטת ממשלה, ואם ההגדרה הזאת תסייע לבית המשפט בעת מתן החלטות שיפוטיות, ובכלל זה במסגרת צו הגנה. עם זאת, הגדרת אלימות במשפחה בחקיקה דורשת הסכמה חברתית ביחס לשאלה מהי התנהגות שאינה לגיטימית שיש לראות בה כאלימות. על כן, יש לבחון את ניסוח ההגדרות ולדייקן.
3. יובהר כי הדין הקיים היום מאפשר מתן מענים מסוימים גם בהיעדר הגדרה מפורשת, זאת מכוח העילות הקיימות בחוק, וכי גם רשויות הרווחה נותנות מענה למקרי אלימות שונים, גם בהיעדר הגדרה בחקיקה. באשר להכרה בקטין כקורבן אלימות במשפחה אם נחשף לאלימות, יצוין כי תפיסה זו כבר קיימת כיום במערכת הרווחה, והרשויות המטפלות רואות בקטינים שנחשפו לאלימות במשפחה כמי שנדרשים למענים מותאמים, כך שעיגון בחוק הוא דקלרטיבי יותר.
4. מכיוון שבימים אלה נעשית עבודת מטה של משרדי ממשלה רלוונטיים ביחס להצעה של משרד הרווחה לתיקון הגדרת המונח אלימות במשפחה, מוצע לדחות את הדיון בהצעה ולהמתין להשלמת עבודת המטה. לשם המחשה, במסגרת עבודת המטה נבחנים, בין היתר, היקף ההגדרה, סוגי ההתנהגויות שייכללו בה, יחס בינה לבין עילות קיימות בחוק למתן צו הגנה והשלכותיה על הליכים משפטיים. לנוכח הצורך לדייק את ההגדרה ולהבין את השלכותיה יש חשיבות להמתין לסיום עבודת המטה ולגיבוש עמדה ממשלתית סדורה.
משכך, עמדת גורמי המקצוע היא לדחות את הדיון בהצעת החוק, ועמדת הממשלה היא לדחות את הדיון בהצעה בשבועיים. למרות זאת, המציעה החליטה להעלות את החוק לדיון היום, ועל כן נבקש מחברי הכנסת להצביע נגד. עד כאן תשובת השר. תודה.
אני לא יורד, אני פה. ועתה לענייני דיומא.
והפעם נעסוק בהצהרת ראש מפלגת הדמוקרטים, שחוגגים את היוזמה לעצור את השידורים בערוץ 14. זה מדהים הדבר הזה, הדמוקרטים – מה רוצים הדמוקרטים? שלא יהיה חופש תקשורת, חופש עיתונות. זה לא נכלל בהגדרה של הדמוקרטים.
עכשיו, מה אמר אותו סגן רמטכ"ל לשעבר בנושא שנוגע אליי, רשויות הבדואים? הוא אמר: אנחנו נדרוש בממשלה הבאה את רשויות הבדואים. הוא עושה את זה כשהוא יושב לצד סלימאן אלהואשלה, ראש ועד הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, ארגון לאומני אסלאמיסטי, שלפני שבוע עמד מול משרדי רשויות הבדואים בנגב עם 1,000 איש, ובתוכם ג'מאל זחאלקה, תומך טרור מושבע, יו"ר ועדת המעקב, מנסור עבאס ועוד שלל מרעין בישין, והם מכנים אותנו אויב וכו'. איתו הוא יושב, ואומר במילים פשוטות: אם אנחנו נזכה להקים ממשלה, אני אדאג – אומר יאיר גולן – שהמפתחות לנגב יימסרו לידיה של התנועה האסלאמית.
אומר יאיר גולן: אנחנו נעצור את כל מה שהממשלה הזו עושה. לא תהיה עוד אכיפה בנגב. לא יקודמו עוד רפורמות המיקודים, רפורמת יישור קו. אנחנו נחזור לימי הזוהר של ממשלת ה-so called שינוי; אז לראשונה בדברי ימיה של מדינת ישראל נעצרו נטיעות של הקרן הקיימת בהוראת מועצת השורא. אז לראשונה - - -
חינוך מחדש, כמובן. אבל רגע נתמקד בבדואים.
אז, באותם ימי זוהר, עצרו פיתוח של מגרשים לחיילים בדואים כיוון שמנסור עבאס והתנועה האסלאמית התנגדו. זה מה שהיה אז – אפס אכיפה, אפס מדיניות ציונית, ולזה רוצים להחזיר אותנו יאיר גולן והשותפים שלו, השותפים שלו, ובראשם מי שהיום מסתמן ככוכב העולה באופוזיציה, גדי איזנקוט, שמסביר, או יותר נכון היועץ שלו מסביר, איך נשכנע את הציבור שאנחנו ימין. איך נשכנע את הציבור שאנחנו ימין – איזה ימין, תגידו לי? אתם מתכוונים, חותרים בכל הכוח, להקים ממשלת מיעוט. אומר את זה יורם כהן בגאווה. הבן אדם היה כאן ראש שב"כ, וחלומו הוא להקים ממשל עם מפלגות ערביות, עם חד"ש, עם התנועה האסלאמית – דבר בלתי נתפס. זה החזון שלך? זה ה-vision שלך? למסור את הנגב לתנועה האסלאמית? לזה אתה קורא ימין? לזה אתה קורא ימין?
אנחנו עומדים ערב בחירות שיכריעו אם אנחנו ממשיכים בתנופת ההתיישבות ביהודה ושומרון, אם אנחנו ממשיכים באכיפה בלתי מתפשרת של הבנייה הבלתי-חוקית בנגב, או שאנחנו הולכים אחורה, חזרה לימים שבהם התנועה האסלאמית שולטת בנגב, שולטת בתקציבי עתק שהגיעו למוסדות תכנון, גם בגליל. הסכנה היא סכנה גדולה מאוד, ובתוך הסכנה הזאת, ההתחזות, מתוך ההבנה שכן, היום השמאל – זה דבר מדהים לראות, איך בשמאל מתנערים מהמושג הזה. יושב יאיר לפיד, שהיה בעברו מהכוכבים, היום ככה כוכבו דעך, וחברי מפלגתו נאלצים - -
- - להתחנן לנפתלי בנט, שאולי אסדר להם איזה זה במפלגת ביחד. תמונה קשה. והוא אומר בפודקאסט: אני לא שמאל. אני לא שמאל. רק שלא יגידו שמאל. אבל לפיד וגולן ואיזנקוט – כולם שמאל.
1,047 מילים של עמיחי שיקלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.