קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, קודם כול, בואו נתחיל מהסוף: את סיפרת לי קודם, בחוץ, על מה מדובר, ואני רוצה להגיד לך שהממשלה תומכת בהצעת החוק הזאת, ואני חושב שזה דבר מבורך. כל הפריצות שקורית, באמת, בוודאי בעיקר להגנה על ילדים קטנים, זה פשוט – כשסיפרת לי אני התחלחלתי להאמין שזה קיים.
אבל, אדוני היושב-ראש, אני רוצה דווקא מכאן ללכת לנושא אחר. מה שנקרא – מנושא לנושא באותו נושא. לפני כמה חודשים חבר הכנסת גפני הביא לכאן הצעת חוק שזוגות יוכלו ללכת לבית הדין הרבני כדי לדון. הרי הם דואגים גם לזה שהחרדים לא יעשו את מה שהם רוצים, בשם חופש הביטוי והדאגה לנשים החרדיות. הם דואגים להם כל כך, שהם לא מאפשרים - -
- - שהם ילכו בכלל לבית הדין הרבני. עד כדי כך הם דואגים. דרך אגב, למעונות – לא מעניין אותם האישה שם, זה לא. אבל חברת הכנסת תמנו שטה, מה כן מעניין? שאם אישה או גבר או זוג חרדים רוצים ללכת לדון גם בנושא ממונות או גם בנושא גירושין בבית הדין הרבני – זה לא. למה? כי אתן החלטתן שאתן מגינות על הנשים החרדיות. הן לא רוצות כל כך ללכת וכו'. לכן זו צביעות, באמת, בהתגלמותה.
אבל אני רוצה להתקדם. מחר אנחנו מביאים, בעזרת השם, אדוני היושב-ראש, למינוים של חמישה קאדים מהמגזר הערבי לבתי הדין השרעיים. אני הייתי יושב-ראש הוועדה, שנים לא היה מינוי של קאדים – אנחנו מינינו חמישה קאדים, הבאנו תקן נוסף. מי שדואג לאוכלוסייה הערבית המוחלשת זה הליכוד וזה מר דוד אמסלם ויריב לוין. לא הם, הם מעולם לא דאגו. לכן אני גם אומר לאוכלוסייה הערבית: אל תדאגו, הם לעולם לא ידאגו לכם, הם תמיד רומסים אתכם. דרך אגב, כפי שאמרתי, קודם כול הם רומסים אותנו, ואחר כך אתכם.
אחד הדברים שבדקנו, חברת הכנסת תמנו שטה, זה הסיפור של הפוליגמיה. בדקנו שמדובר באנשים שבאים לבית הדין, ובוודאי ובוודאי, כפי שאת יודעת, בנושא גירושין, מי שבא לבית הדין השרעי אלה הנשים המוחלשות, בעיקר בחברה הערבית. ובדקנו והקפדנו על כך שהם יצהירו כולם שהם נגד הפוליגמיה, למרות שעל פי ההלכה המוסלמית עד שלוש או ארבע נשים אפשר בעצם להתחתן, אבל אנחנו הקפדנו – בגלל שאני חושב שזה דבר מאוד חשוב, בוודאי מדובר בכבוד האדם וכבוד האישה, ובוודאי דבר שמקובל עלינו גם ביהדות מאז חרם דרבנו גרשום, ולא רק במדינת ישראל. אנחנו מקפידים על כך.
אבל צצה לי השאלה הבאה, אדוני היושב-ראש, וזה בעצם הדהים אותי. ארגוני הנשים והשמאל – ובכלל גם אנחנו, בהלכה; ההלכה הותאמה לשם אחרי חרם דרבנו גרשום – אבל אני רוצה לשאול אותך, חברת הכנסת תמנו שטה, אני פתאום ראיתי איזו תוכנית שמדברת על פוליאמוריה. אמרתי, מה זה פוליאמוריה? אלה זוגות שחיים, יענו שניים-שלושה זוגות יכולים לחיות אחד עם השני. שאלתי את עצמי, רק רגע - - -
ובאו לטלוויזיה, וזה אנשים נאורים ואנשים משכילים, פרופסורים. שאלתי, רק שנייה, זה פוליגמיה, חבר'ה. אבל כשאתם רוצים לעבור על החוק, כמו כל דבר, אין לכם לא מוסר ולא כלום.
אתם עוטפים את זה באיזו מילה כזאת יפה, פוליאמוריה. זו זנות לכל דבר, זו פוליגמיה לכל דבר.
ולכן – הינה, עכשיו הוא אומר לי על מה אני מדבר.
כשיש תא משפחתי – הוא התא המשפחתי. וזה שיש אנשים אחרי זה שפועלים בניגוד לכללים של תא משפחתי, זה משהו אחר. אבל אתם הבאתם את זה כדבר נאור. עוד מעט באוניברסיטה יפתחו חוגים כאלה – אני היום הולכת עם בעלי פה, יש לי חבר טוב, הוא גם מכיר. ואם האישה לא רוצה? ואם הבעל לא רוצה? למה אתם לא דואגים לנשים? הרי אולי בעלה מכריח אותה? זה לא משנה, בגלל שאתם צבועים.
ואמרתי לארגוני הנשים אצלכם, הכול חרטבונה, הם מעולם לא דואגים לנשים.
לכן אני שואל, איך אתם, כשאתם רואים דברים כאלה בטלוויזיה – שבאים כל מיני פרופסורים, כן?
אנשים יענו נבונים ומשכילים. לכן אני אומר, גם זה - - -
אנחנו לא מדברים, אני מסביר - - -
לכן אני חושב שגם זה, אתם צריכים שיהיה חוק במדינת ישראל נגד הדבר הזה. עכשיו, זה שאנשים עושים את זה – אחלה, בסדר, זה עניינם. אבל בוודאי אנחנו לא מנרמלים את זה, חבר הכנסת שוסטר, כאיזה מה שנקרא התנהלות אפילו מאוד משכילה, מאוד נאורה, מאוד פתוחה - -
- - פלורליסטית, נורמטיבית. עוד מעט מי שלא עושה פוליאמוריה, הוא בן אדם פרימיטיבי. לכן, מה אני רוצה לומר לכם? אצלכם המהות אף פעם לא הייתה. אתם עושים את הדברים הכי גרועים שיכולים להיות, אתם רק עוטפים את זה באיזה שם יפה, נאור, זכויות אדם, זכויות בטיח - - -
תן לי לדבר. אני מציע לכם, עמיתי חבר הכנסת שוסטר, תחשוב על זה לעומק. אני חודשים חושב על הדבר הזה, שנים, לעומק, איך במדינת ישראל אנחנו לא מפסיקים את התופעה הזאת, לפחות ברמה ההצהרתית החוקית. מה עושים – עושים. אנחנו צריכים, מה שנקרא, לדחות מהחברה שלנו אנשים שעושים דברים כאלה, בוודאי לא לקבל את זה כנורמה – ועוד נורמה, דרך אגב, מה שנקרא הכי נאורה, אנחנו אנשים כל כך משכילים, נאורים פתוחים.
ולכן אני אומר, בסוף זאת הצביעות בהתגלמותה. חברה צריכה להקיא מעצמה דברים כאלה. אני רואה אנשים באים בטלוויזיה – דוקטור לפה, דוקטור לשם – מסבירה איך זה עובד, בטלוויזיה.
אז לכן, חבר הכנסת דוידסון לא מבין עדיין את ההבדל, הוא חושב שאני מדבר על בגידות או שאני מדבר על מערכת יחסים בתוך משפחה שהיא לא ברמה החוקית מוסדרת. יש הרבה, הכול יש בעולם. דרך אגב, מאז בריאת העולם ואחרי זה, תופעת הזנות קיימת, תופעת הרצח קיימת, אנחנו מפרמלים את זה, כחברה?
אז לכן אני אומר לכם, טלו קורה מבין עיניכם. דרך אגב, אני מסכים עם הצעת החוק בגלל שאני חושב שהיא חשובה, אבל אני חושב שגם הנושא שהעליתי הוא מאוד מאוד חשוב, כדי שכל הכנסת תבוא ותדחה בשאט נפש את התופעה החברתית המטופשת והלא-מוסרית הזאת. תודה.
922 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.