קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב בראש. אבל תחילה, לפני שאני ניגשת להצעת החוק שאני מציגה כאן – הצעת חוק חשובה – אני רוצה לברך אותך, חברתי חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן. אני רוצה לומר לך: את כל כך מיוחדת בכנסת הזאת, כל כך חשובה. החמלה שלך לבעלי חיים היא לא מובנת מאליה. אני רואה אותך בימים שאת רואה סרטון והתעללות, ואיך את דומעת ובוכה ונלחמת, ונמצאת עם הלב הענק שלך בעבורם, כדי שלא יתעללו בבעלי חיים. בעלי חיים שהם אור ותוספת כל כך משמעותית לכדור הארץ, לעולם שלנו, לחיים שלנו. ואני חושבת שזה בכלל בכלל לא מובן מאליו לראות אישה עם אידיאל, עם ערך עליון, בלי למצמץ – באמת, כל הכנסת הזאת היא המשיכה. אז אני רוצה להודות לך על הדבר הזה, כי מי ששומר על בעלי חיים, בוודאי בוודאי גם שומר - - -
אדוני היושב-ראש חבריי וחברותיי חברי הכנסת - - -
הוא יוסיף לי דקה, כי סימון ומרגי זה סיפור אהבה.
ועכשיו לנושא שהוא כבד משקל. קודם כול אני רוצה לומר למטה המאבק בזנות – למוריה, לכל הצוות – תודה רבה שאתם כאן. החוק הזה נחקק יחד איתכן. אני חייבת לומר לך, קבוצת הנשים המופלאה הזאת, שבהן שורדות זנות שהפכו להיות פורצות דרך ובאמת נלחמות ועושות שליחות אדירה, חשפו וחושפות את נבחרי ונבחרות הציבור שלנו למציאות קשה ועגומה שעלינו להמשיך להיאבק בה.
כולנו רוצים להגן על הילדים שלנו בבית, ברחוב. הרבה פעמים אנחנו נועלים את הדלתות לפני שאנחנו הולכים לישון, מרשתים הרבה פעמים את הבתים, את הרחובות, יש אבטחה בגני הילדים, בבתי ספר, אנחנו דואגים לתאורה ברחובות, הכול כדי להרחיק את הילדים שלנו מסכנות או ממי שינצל אותם. אבל האמת המרה היא שהסכנה האמיתית בזמננו, חברים, נמצאת בתוך הבית. היא נמצאת ממש ממש שם, לידינו, ליד הילדים שלנו ועל דעתנו. הדבר המסוכן הזה נמצא על המיטה שלהם, בתוך הכיס שלהם, בתוך המסכים הזוהרים שכף ידם של בני ובנות נוער, וגם ילדים יותר תמימים וקטנים, כשהם מחזיקים את מכשיר הפלאפון ואת הניידים ממש לפני שהם עוצמים את העיניים – יש שם מלא רעש.
אפשר להוסיף לי דקה אחת אחר כך?
המרחב הווירטואלי שכולנו חיים בו בשנת 2026 הופך לא אחת לזירה שיש בה – מצד אחד זו באמת זירה של יצירת קשרים חברתיים, אבל לא אחת זה הופך להיות עולם תחתון, עולם אפל, עולם קשה, שבו מסתובבים סרסורים דיגיטליים. אני יודעת שהרבה פעמים לאמץ – סליחה, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר עם הרעש הזה.
זה לא להאמין. תכבדו, אי-אפשר לנאום בצורה כזאת.
המרחב הווירטואלי מכיל בתוכו – ותתחילו לשנן את זה – סרסורים וירטואליים. נקודה. אני יודעת שקשה לנו להדביק את העולם האינטרנטי והרשתי, ואני אומרת לכם, אם לא נתחיל לשנות דיסקט ולשנות המשגה וטרמינולוגיה – קודם כול להפנים שזה מתחיל בדיבור – כדי שתהיה תודעה לסכנות של הילדים שלנו, לסכנות של נשים, של גברים. רק שבוע שעבר העברנו את חוק הארכת ההתיישנות בגין פגיעות מיניות של נפגעים על ידי בני משפחה, של קטינים.
אותו מרחב וירטואלי שאני מדברת עליו לא דומה לתעשיית המין העתיקה, תעשיית הזנות העתיקה, והכול משתנה לנגד עינינו. תעשיית הזנות לא נעלמה. רק אתמול – רק אתמול – התפרסם דוח של מבקר המדינה, ואנחנו נמצאים במקום מאוד רע: יש פשיטת רגל של רשויות אכיפת החוק. המבקר מצביע על התרסקות של ממש; יש לנו ירידה תלולה במספר הקנסות שהוטלו בגין צריכת זנות; האכיפה בקושי קיימת, ואנחנו רואים שאולי בשלוש תחנות משטרה בכלל מתעסקים בזה; יש לנו 1,300 זירות זנות, ואנחנו רואים שבתוך אתרי האינטרנט נסגרו לא מספיק אתרים. וכשאנחנו מדברים על אתרים פיזיים, 1,300 זירות זנות – בתוכן אנחנו רואים שנסגרו רק 13 זירות.
הדבר הזה מלמד אותנו שהמשטרה לא מתעסקת בזה, לא מתעסקת בכל מה שקשור לזנות וניצול והשחתת הנפש. אבל החוק הזה שאני מביאה, אני רוצה לספר לכם, הוא בעקבות סיפור שאני שמעתי בסביבתי – הרי אנחנו חיים בתוך עמנו, וסביבנו יש ילדים – של ילדה בת 15 שעושה כסף זמין דרך האונליפאנס. היא נכנסת – אפשר לפתוח משתמש באונליפאנס – היא כותבת שהיא בת 18, אף אחד לא בודק את זה, היא פותחת מצלמה – חדר סגור, ההורים לא יודעים – היא מתפשטת. ומה שבהתחלה נראה התפשטות קלה – אני בוחרת מתי ואיך – לאט-לאט הולך וחוצה רף של הנפש של אותה ילדה, של אותם ילדים שנמצאים שם ועושים כסף זמין. עושים כסף זמין. יש מי שמוכר להם את זה, שזו החירות שלהם, שזו העצמה אפילו. יש כאלה שמוכרים את זה כהעצמה של האישה. ולא רק ילדים – נשים וצעירים. והיו כבר עדויות שהתפרסמו על צעיר שנכנס לאונליפאנס וחשב שככה הוא מרוויח כסף. לאט-לאט זה הידרדר למפגש עם מבוגר מחוץ לביתו, ומה שהתחיל בזנות אינטרנטית עבר לזנות פיזית, ומשם הוא היה צריך להתמסטל, ובמשך תקופה הוא נוצל, נפגע מינית, ומצא את עצמו במקום רע מאוד.
עכשיו, אנחנו צריכים להחליט. כן, איך ילדים הרבה פעמים אומרים לנו על דברים אחרים? אה, אתם מבוגרים. אימא, את לא מעודכנת; אבא אתה לא מעודכן. כדאי מאוד שבנושא הזה נהיה מעודכנים. כדאי מאוד. אנחנו לא יודעים כמה משתמשים קטינים יש לנו שנמצאים באונליפאנס, שגם מפרסמים את זה בכל מיני מקומות ונותנים לגיטימציה לדבר הזה. ואותם ילדים, בזמן שאנחנו בעבודה, בזמן שאנחנו ישנים, לא רק מתפשטים – מבצעים אקטים, מקבלים על זה כסף. הדבר הזה חייב להיפסק. זו השחתה של הגוף, השחתה של הנפש של הילדים שלנו.
עכשיו, יש כאלה שמלגלגים ואומרים לי: מה עכשיו את הופכת אותנו לאיראן? אנחנו עכשיו נכנסים לאנשים אל תוך האינטרנט? אנחנו צריכים להגן על הילדים שלנו. זו הבחירה. אם אנחנו רוצים לטמון את ראשנו בחול, לעצום את העיניים, לאטום את האוזניים, אנחנו נהיה בבעיה מאוד מאוד מאוד קשה. אין לזה קשר לדת, אין לזה קשר לכפייה על נשים מה הן יעשו בגופן, אבל יש לנו עניין אחד פשוט וברור: אנחנו ניאבק בזנות בכל הדרכים.
ואני רוצה להזכיר שבשנת 2019 עשינו כאן בבית הזה היסטוריה והעברנו חוק למאבק בצריכת זנות, והמסר היה אז ברור מאוד: הבושה והאשמה עוברות לנצח מהמנוצלות, מהשורדות, אל המנצל, אל הסרסור, אל העבריינים. כדאי מאוד שנזכור כולנו שבמחקרים מוחצים מוכח שרוב הנשים והגברים שנמצאים בזנות עברו פגיעה מינית קשה, עברו ניצול מיני. וכמה פעמים שערותינו עומדות מלשמוע על פרשות כמו פרשת הפדופילים. פרשת הפדופילים – ילדים כאלה שנפגעים כשהם קטנים. השם ישמור, כמה פעמים שמענו על שורדי זנות שפגעו בהם מגיל קטן. מגיל קטן.
ובשביל שהילדים שלנו – לא נטשטש את הגבולות שלהם ואת הנפש שלהם, ושהם לא יצטרכו לצרוך זנות, ובכלל לא להבין שבעצם הם נותנים זנות והם מעניקים שירות של זנות, שזה לא יעבור לרחוב ולניצול של פדופילים, אנחנו חייבים לשים סטופ. וזה מזעזע אותי שמפרסמים את האתרים האלה ויש אנשים שעושים על זה מיליונים, אם לא – אני אומרת לך, אנשים עשו על זה גם מיליארדים. אנחנו מכירים אנשים שעשו מיליארדים בעולם על תעשיית זנות.
אבל הבית הזה, בטח שמושתת גם על ערכים של מדינה יהודית ודמוקרטית, עם האיזון הנדרש - -
תודה רבה. - - צריך לבוא ולומר: עד כאן. כי הצעת החוק הזאת – ותאמינו לי, אין ליברלית יותר ממני, אבל במצב שאנחנו נמצאים בכמות הפגיעות בילדים ובנשים בעולם המטורף שאנחנו נמצאים בו, אני חושבת שהיה נכון שוועדת השרים הצביעה בעד הצעת החוק. אני חייבת לומר, כמו יסמין, שנכון שזה טיפה צורם שזה קורה בסיומה של הכנסת הזאת, שבוע לפני פיזורה, אבל יש בזה אמירה. ואנחנו יודעים שבסופו של דבר גם ועדת השרים הבאה – בעזרת השם, עם ממשלה אחרת – תראה מה קרה עם החוק הזה. גורמי המקצוע השונים היו בדיון, הם נתנו את תמיכתם, ולכן אין ספק בכלל, אדוני היושב-ראש, שזה סימון כיוון.
לצערנו אולי לא נצליח לסגור את כל האתרים שמציגים לנו איך מנצלים נשים ופורנו והשם ישמור, אבל בכסף, בתשלום, בלי פיקוח, שכל ילד וילדה יכולים להיכנס? הדבר הזה חייב ויכול להיקטע. יש לזה היתכנות. אם הייתי מאמינה שאין לזה היתכנות הייתי אומרת שאין לזה היתכנות.
ברשותך, ב-30 השניות האחרונות שנשארו לי אני רוצה לומר: גם משטרת ישראל וגם משרד המשפטים והפרקליטות, לא יכול להיות שיעבור פה חוק בבית הזה, חוק היסטורי למאבק בצריכת זנות, ובסוף אנחנו נראה שלא משתמשים בו והחוק הופך עקר. הם חייבים להשתמש בכלי ובדוחות, וחייבים שתהיה אכיפה ברורה בנושא הזה. כשהייתי יושבת-ראש הוועדה סגרנו כמה מועדוני חשפנות, אבל זה לא מספיק. אנחנו רואים שיש הרבה מאוד מוקדי זנות. תודה רבה.
1,309 מילים של פנינה תמנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.