תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אנחנו נמצאים בעשרת הימים האחרונים לכהונתה של הכנסת הזאת ככנסת מחוקקת לפני שהיא יוצאת לפגרת הבחירות. ואני מסתכל על סדר-היום שהקואליציה הזו עוסקת בו בעשרת הימים האחרונים, בזמן שאנחנו במלחמה, בזמן שחמאס עדיין שולט בעזה, בזמן שחיזבאללה עדיין על הגבולות בלבנון, בזמן שהאיומים מאיראן רק גדלים, בזמן שחיילי המילואים שלנו כבר שחוקים עד דק, המשפחות שלהם מתפרקות, העסקים שלהם קורסים – כל הכנסת הזאת עסוקה בחוקי השתמטות, בחוק-יסוד: לימוד תורה, בחוק פטור ממעצרים, בחוק הכשרות, שיסדר 5,000 ג'ובים לאריה דרעי. בזה עסוקה הקואליציה.
אין אות קלון גדול יותר לסיום כהונתה של ממשלת 7 באוקטובר מאשר שבימים האלה, במקום לעסוק באזרחי ישראל היא ממשיכה לעסוק בעצמה, ביכולת שלה להישאר עוד יום אחד בשלטון, וביכולת שלה למנות אולי עוד איזה מישהו לתפקיד שבכלל לא צריכים.
128 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.