תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, הנושא הוא כמובן נושא ראוי.
אנחנו כולנו חושבים שצריך להמשיך ולעשות לשיפור מצבם של האזרחים הוותיקים. לכן הממשלה הזו בהחלט עשתה לא מעט. אבל אי-אפשר שלא לתמוה, אדוני היושב-ראש, על העיתוי, תמיהה כפולה: 1. בכל זאת, אני זוכר שהיה שר אוצר במדינת ישראל. לא קראו לו יריב לוין, דווקא קראו לו יאיר לפיד, ומעניין שהוא לא עשה - - -
כל הכבוד, באמת, מאוד מרשים, מאוד מרשים. אני לא הבנתי מה הקשר בין זה לבין מה מנע ממנו להעביר את ההצעה הזו ולעשות את זה עוד אז.
אחר כך הייתה ממשלה שבה יאיר לפיד היה ראש ממשלה חלופי. גם אז זה לא קרה.
למה לא העליתם לרמה הזאת?
אה, אי-אפשר. מה אתם אומרים? אי-אפשר.
אז התנהלה הקדנציה הזאת. והינה, פתאום ערב בחירות מגיעים לכאן עם הצעת חוק בקריאה טרומית, שהרי יודעים שאין סיכוי להשלים אותה בשלוש קריאות.
ולכן, אדוני היושב-ראש, כולנו יודעים שזה נושא שנסגר בדיוני תקציב המדינה, ולא באופן הזה. אתם מספיק מנוסים ומכירים את זה. ואני בהחלט חושב שבהמשך להרבה דברים שנעשו כבר בקדנציה הזו, צריך להמשיך בכיוון הזה ולעשות את הדברים באופן אמיתי, באופן ענייני - -
- - ולא באופן הפופוליסטי הזה.
אני מרשה לעצמי להניח שלו הדבר הזה היה באמת כל כך חשוב בשתי הממשלות שבהן יאיר לפיד היה בעמדות הכי בכירות שיכולות להיות, הוא כבר היה מסדיר אותו מזמן, לו הדבר הזה היה באמת בנפשו באופן שבו ניסיתם לתאר את הדברים כאן. תודה רבה.
237 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.