קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
יפה. למאיר יש פה מעמד אחר, אין מה לעשות. הוא מהוותיקים.
כנסת נכבדה, הצעת החוק הזו בעבורי היא לא עוד הצעת חוק, היא לא רק עוד נושא. זה ממש ההתגלמות של הסיבה שבגינה החלטתי להצטרף לפוליטיקה מלכתחילה. הייתה לי זכות, במשך שנים לא מעטות, לפעול בהרבה מאוד דרכים למען מטרה נעלה שלשמה שווה לקום בבוקר, והיא לאפשר לזקנים שלנו להזדקן בכבוד.
אני אציין כאן שבתקופת הממשלה הקודמת, שבה הייתה לי את הזכות לכהן כשרה לשוויון חברתי, בממשלת בנט-לפיד, זכיתי להפוך את החזון הזה למציאות בשלבים. יחד עם חברי חבר הכנסת מאיר כהן, שאז היה שר הרווחה, הקמנו לראשונה את קבינט הזקנה, שבו ישבו שרים ומנכ"לים של משרדי ממשלה שחשבו איך להפוך את מדינת ישראל למקום שיותר טוב להזדקן בו. הגדלנו את קצבאות הזקנה לזקנים העניים ביותר, מה שנקרא קצבאות הבטחת הכנסה לאזרח ותיק. הגדלנו את זה בסדר גודל של 600 שקלים בחודש, והבאנו את זה לגובה של 70% משכר המינימום. זה הביא לירידה דרסטית בשיעור הזקנים שחיים בעוני. זו הייתה שליחות אמיתית. גם שורדי השואה העניים ביותר קיבלו עוד קצבאות. הבאנו למעלה מ-2.5 מיליארד שקלים גם מהארץ וגם מהעולם כדי לאפשר להם להזדקן בכבוד.
אבל מבחינתנו, ידענו שזו רק ההתחלה. אנחנו טיפלנו בשכבה של הזקנים העניים ביותר. מבחינתנו, השלב הבא היה גם לטפל בגמלאים שעבדו ויש להם פנסיה זעומה, אבל זה ממש לא מספיק עם יוקר המחיה כאן. הם אולי לא מוגדרים עניים, אבל הם חיים בדוחק. אז בשלהי אותה ממשלה גיבשנו מודל להעלאת קצבה דיפרנציאלית, תוכנית היסטורית, כך שלפי המודל הזה מי שיקבל את התוספת הכי משמעותית הם הזקנים העניים ביותר. התוכנית גם אמרה שאנחנו נצמיד את הקצבה לשינוי בשכר הממוצע במשק.
נכון. אגב, אנחנו רצינו להצמיד את הקצבה לשינוי בשכר ממוצע במשק, כי בעבר זה היה ככה. ב-2003 היה פה שר אוצר, בנימין נתניהו, שניתק את קצבת הזקנה מהשינוי בשכר הממוצע והצמיד את זה למדד המחירים לצרכן, ולכן דה פקטו לא רק שקצבת הזקנה לא עלתה, היא נשחקה ב-16%. אז את העוול הזה רצינו להספיק ולתקן. לצערי, ימיה של הממשלה היו קצרים, והממשלה פשוט נפלה לפני שהתקציב הזה עבר.
אבל אני גאה לעמוד פה היום עם הצעת החוק שהגיש יאיר לפיד, שבעצם מציגה את תוכנית ההמשך. אנחנו רוצים להמשיך בדיוק איפה שהפסקנו, באותו תהליך שמשרת את הזקנים, שהם ההורים והסבים והסבתות של כולנו, ללא שיוך פוליטי כזה או אחר. ההצעה הזו היא הצהרת כוונות ברורה שלנו שזה מה שבעזרת השם נקדם גם בממשלה הבאה.
מול ממשלה – באמת, תסתכלו על הממשלה הנוכחית. העבירו פה תשעה תקציבי מדינה בלי שקל תוספתי אחד לאזרחים הוותיקים, שקל תוספתי אחד; מול ממשלה שבאמת בזמן שהיו פה טילים לא סיפקה פתרונות הולמים לאנשים מבוגרים שאין להם מרחב מוגן, וראינו כמה זה עלה לנו בחיי אדם; מול ממשלה שאישרה קיצוץ מחפיר בתגמולי הביטוח הסיעודי של קופות החולים. אנשים שאין להם חולה סיעודי בבית לא מבינים את המשמעות הזו. זה קיצוץ של אלפי שקלים בחודש, וזה קרה בממשלה הזו, אבל בגלל שיש לנו כל כך הרבה צרות, אף אחד לא מדבר על זה.
אנחנו לא נפקיר את הזקנים. זה נושא שחשוב לנו. זה נושא שהוכחנו כשאנחנו היינו בממשלה, שתקצבנו אותו ותיעדפנו אותו. אז לפי ההצעה שמוצגת פה, שהיא גם הצהרת הכוונות שלנו, אנחנו נצמיד את קצבת הזקנה של כלל האזרחים הוותיקים לשכר הממוצע במשק – כפי שאגב קורה עם השכר של חברי הכנסת. כמו שאנחנו דואגים לשכר שלנו, אנחנו צריכים לדאוג לקצבה של האזרחים הוותיקים. אנחנו נגדיל את הקצבאות בצורה משמעותית ליותר מ-300,000 אזרחים ותיקים בהתאם לרמת ההכנסה שלהם. כל אזרח ותיק כשהכנסתו נמוכה מ-10,000 שקלים יקבל תוספת, ומי שההכנסה שלו הכי נמוכה, יקבל את התוספת הכי גדולה.
בעבורו קצבת הזקנה תגדל מ-2,000 שקלים בחודש ל-4,000 שקלים בחודש. זה אפשרי. פשוט צריך לרצות, צריך לזכור את הזקנים וצריך לשים אותם במקום גבוה בסדרי העדיפויות.
כבוד שר המשפטים, דיברת פה. ורק הייתי מבקשת לשמוע, כי אמרתם שעשיתם הרבה למען הזקנים, אם אתה יכול להביא הישג אחד שעשיתם בשלוש שנים האלה למען הזקנים בישראל, קטן, לא גדול. אחד, גם לא שניים. רק אחד, משהו. עזרתם במשהו. הבאתם תשעה תקציבי מדינה. הבאתם איפשהו תקציב?
משהו קטן. היית פה מעל הבמה הזו. אמרנו לך. שאלנו אותך.
עכשיו, תראה, ברור לי שלא הצלחנו לפתור את רוב הבעיות בשנה וחצי שעמדו לרשותנו. היו לנו שנה וחצי, אז הורדנו. אתה יודע שאנחנו הורדנו את שיעור העוני בקרב הזקנים ב-20%?
אנחנו הורדנו את שיעור העוני בקרב הזקנים ב-20%, כי כשאנחנו הבאנו לא בדקנו מי בבייס הפוליטי שלנו. פשוט עשינו את מה שנכון. הלכנו לאנשים עם ההכנסות הכי נמוכות, בכל רחבי הארץ, והשקענו בהם. לא כי הם מצביעים שלנו, כי הם חשובים, כי הם בני אדם, כי צריך פעם אחת לעשות את מה שנכון גם אם זה לא הבייס הפוליטי שלך. ואת זה שכחתם, ועל זה אתם גם תענשו. אני בטוחה שהציבור יבוא איתכם חשבון.
762 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.