קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, ביום שישי הייתי עם אייל, והוא אמר לי שהוא עצוב שאתה עוזב, רק שתדע. רציתי למסור לך.
אני אספר לך אחר כך. כל האנשים הטובים עוזבים פה את הכנסת, זה באמת נהיה – אבל לא על זה עליתי לדבר.
פורסמה עכשיו ידיעה שחיילי צה"ל צריכים לפעול רק להגנה עצמית בלבנון. אני רוצה לשאול את מחלקת הדגים הקפואים: מה קורה לכם? איך זה נראה לכם הגיוני שחיילי צה"ל עכשיו בלבנון מותקפים? חיזבאללה מסביבם עם רחפנים, עם נשקים, והם לא יכולים להגיב, הם לא יכולים להגיב, כי יש את ההנחיה של אמריקה שאומרת: אתם לא יכולים לעשות כלום, הידיים שלכם קשורות. מצד שני, יש את הפוליטיקה של נתניהו, שאומרת: אני לא יכול להתקפל לגמרי ויראו שכפכפו אותי, אז אני אשאיר אותם בלבנון. מצד שלישי, חיילים שלנו עומדים שם ובשביל להגיב הם צריכים לקבל אישורים מפה ועד הרמטכ"ל.
אני רוצה לשאול אתכם – יושב פה ראש השב"כ לשעבר, השר דיכטר: איך קורה דבר כזה?
השר דיכטר, אני באמת מכבד אותך, אז אני גם אשמח אולי לקבל תשובה על זה: איך קורה דבר כזה שעכשיו בלבנון חיילים שלנו צריכים לקבל 1,001 אישורים לפני שהם עושים פעולות? מסוכן להיות שם, לא טוב שהם נשארים שם יותר מדי זמן, ועכשיו גם מגבילים אותם ואומרים להם: אתם לא יכולים לירות לפני שאתם מקבלים אישור מאלוף הפיקוד או ממפקד האוגדה.
מה מצפים מהמילואימניקים ומהחיילים הגיבורים שלנו? אם אתם לא מסוגים מסוגלים לתת להם את הגיבוי, תוציאו אותם משם. אני אומר מפה, זה משהו שצריך לעבור לכל אחד ואחת מהחיילים והחיילות שנמצאים בשטח: אל תחשבו פעמיים, יש סכנה – תפעלו. אנחנו נגבה אתכם. עזבו את הממשלה הזאת. אני אומר לכם, אנחנו נגבה אתכם. לא יהיה מצב שחייל צריך לסכן את עצמו בשביל פוליטיקה, לא של חברינו מארצות הברית ולא של האנשים שיושבים בבית הזה. אל תיקחו סיכונים. אפס סיכונים כשזה קשור לחיים שלכם.
אני אומר לכם, השר דיכטר צריך לעמוד פה ולהגיד את אותם דברים, ראש הממשלה צריך להגיד את אותם דברים, ואם אתם לא מסוגלים לגבות את חיילי צה"ל ולתת להם חופש פעולה מקצועי ומבצעי, תוציאו אותם מהאזור הזה. לא יכול להיות שחיילים חס וחלילה ייפגעו כי בבית הזה קיבלו הנחיה אמריקאית שאתם לא מספרים עליה, ואתם אומרים להם: אל תעשו כלום בלי 1001 אישורים. עד שהאישור הזה יגיע, חס וחלילה, לא עלינו, נצטרך לבשר לעוד משפחה את הגרוע ביותר. תודה רבה, אדוני.
380 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.