תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, לפני כשבוע פרסמה עדי חשמונאי על מצבם העגום בלימודים של ילדי קריית שמונה. הבוקר, בבתי הספר בקריית שמונה ציינו את טקסי השבועות – ניסו לחגוג, אני מתקשה להגיד "לחגוג" – כשרק הילדים המשתתפים בטקס נמצאים ושאר הילדים צופים בטקס בזום. לצערנו, באותו זמן גם העיר הותקפה על ידי כטב"מים. אנחנו נוהגים להגיד "נשמעו אזעקות" – אזעקות זה רק התופעה הנלווית. מה שקרה זה שהייתה סכנה קיומית ומתקפת כטב"מים – יכול להיות שזה היה כטב"ם בודד על העיר – הילדים נאלצו להתגונן, וקטעו את הטקס באמצע.
רציתי לשאול אותך, פעם אחת, איך משרד החינוך נרתם לצמצום הפערים הלימודיים של ילדי העיר קריית שמונה שעדיין נמצאים באזור מלחמה, ופעם שנייה, מה אתה חושב על המצב, שכך מקיימים שגרת לימודים בעיר שהייתה מפונה, שרק השנה חזרה ללימודים. תודה רבה.
131 מילים של יעל רון בן משה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.
יעל רון בן משה · המחנה הממלכתי